הבוקר (חמישי), דווח בארצות הברית כי הנשיא טראמפ שוקל לעשות שימוש ב"אם כל הפצצות" בתקיפה אמריקנית עתידית על איראן.
המדובר בפצצת ה־GBU-43, המוכרת בעולם בכינוי "אם כל הפצצות". מדובר בפצצה אווירית עצומת ממדים, שנועדה לייצר גל הדף עוצמתי ולהשמיד מטרות בשטח נרחב. בניגוד לפצצות חודרות בונקרים, המתוכננות לחדור שכבות של קרקע ובטון לפני הפיצוץ, ה־GBU-43 מיועדת בעיקר לפגיעה במטרות חשופות יחסית ובמתחמים נרחבים.
שמה הרשמי הוא Massive Ordnance Air Blast, או בקיצור MOAB. ראשי התיבות זיכו אותה בכינוי האנגלי Mother of All Bombs – "אם כל הפצצות". היא פותחה בארצות הברית בשנת 2003, כחלק מהמאמצים ליצור נשק אווירי בעל עוצמת פיצוץ חריגה, שיוכל לפגוע בריכוזי תשתיות ובמתחמים צבאיים גדולים.
יותר משמונה טונות של חומר נפץ
הפצצה מכילה כ־8,500 קילוגרמים של חומר נפץ מסוג H6. עוצמתה מבוססת על פיצוץ היוצר גל הדף משמעותי, המסוגל לגרום נזק נרחב למבנים ולתשתיות בסביבת הפגיעה.
ה־GBU-43 נחשבת לפצצה האווירית הגדולה ביותר שנבנתה עם מערכת הנחיה לוויינית, לפי מוזיאון החימוש של חיל האוויר האמריקני. היא פותחה כדי להחליף את פצצת ה־BLU-82, שכונתה Daisy Cutter ושימשה בעבר, בין היתר, בווייטנאם ובאפגניסטן.
למרות ממדיה ומשקלה, הפצצה אינה מוטלת באמצעות מפציץ אסטרטגי כבד. היא משוגרת ממטוס תובלה מדגם C-130 הרקולס, לאחר הוצאתה מהמטוס באמצעות מערכת הצנחה. הפיתוח והניסויים שלה בוצעו במסגרת פעילות החימוש של חיל האוויר האמריקני.
למה היא אינה מתאימה לכל מטרה?
למרות עוצמתה, ל־GBU-43 יש מגבלה מבצעית חשובה: היא אינה מיועדת לחדור לעומק הקרקע או לבקוע שכבות עבות של בטון כדי לפגוע במתקנים מבוצרים מתחת לפני השטח.
היתרון שלה הוא היכולת לגרום הרס נרחב באזור הפגיעה. לכן היא מתאימה יותר למטרות שבהן נדרשת פגיעה בשטח גדול, ופחות למתקנים מוגנים היטב הנמצאים עמוק מתחת לקרקע.
ההבחנה הזו משמעותית במיוחד בכל הנוגע לאיראן, שבה חלק מהמתקנים הקשורים לתוכנית הגרעין נבנו בתוך הרים או מתחת לפני הקרקע. גם אם פצצה מסוג MOAB מסוגלת לגרום נזק נרחב למתקנים ולתשתיות שמעל פני השטח, אין פירוש הדבר שהיא מסוגלת להשמיד מתקן גרעיני מבוצר הנמצא בעומק האדמה.
על רקע האפשרות שהצבא האמריקני ישתמש בפצצה נגד יעדים איראניים, גורמים אמריקניים שהוזכרו בדיווח CNN הביעו ספקות באשר להתאמתה למשימות מסוימות. אחד מהם תיאר אותה כנשק יעיל מאוד להשמדת שטחים נרחבים, אך הדגיש כי היא לא תוכננה לשמש ראש קרב חודר.
הוטלה פעם אחת בלבד
למרות פרסומה הרב, ה־GBU-43 שימשה עד כה בתקיפה מבצעית אחת בלבד. ב־13 באפריל 2017, במהלך כהונתו הראשונה של דונלד טראמפ, הטיל צבא ארצות הברית את הפצצה במחוז אצ'ין שבמחוז ננגרהאר באפגניסטן.
המטרה הייתה מערך מערות ומנהרות ששימש את ארגון המדינה האסלאמית במחוז ח'וראסאן, המכונה ISIS-K. לפי הדיווחים האמריקניים מאותה תקופה, התקיפה השמידה מתחם גדול ששימש לאחסון כלי נשק וחומרי נפץ, וגרמה למותם של 36 מאנשי הארגון. לפי הרשויות האמריקניות, לא היו נפגעים אזרחיים בתקיפה.
האירוע הפך את הפצצה לאחד מסמליה הבולטים של המדיניות הצבאית האמריקנית בתקופת טראמפ, אך מאז לא דווח על שימוש מבצעי נוסף בה.
לא נשק גרעיני – אלא פצצה קונבנציונלית
למרות הכינוי הדרמטי והעוצמה החריגה, חשוב להבחין בין ה־GBU-43 לבין נשק גרעיני. מדובר בפצצה קונבנציונלית, המבוססת על חומרי נפץ רגילים ואינה מייצרת פיצוץ גרעיני.
הנזק שהיא גורמת נובע בעיקר מגל ההדף ומהשפעת הפיצוץ על סביבתו. היא אינה יוצרת את הקרינה ואת ההשלכות הגרעיניות האופייניות לפיצוץ של נשק גרעיני.