מאז הקמת המדינה, לא עמדה היהדות החרדית בפני שוקת שבורה כמו העת הנוכחית. הגענו למצב של "אוי לי מיוצרי, ואוי לי מיצרי".
מחד, אנחנו מתמודדים במלחמה עקובה מדם, מלחמת קיום אמיתית, בה בסייעתא דשמיא מיוחדת אנחנו נוצחים בזירות רבות, אך עדין לא סיימנו. עדין הדרך מליאה חתחתים ומהמורות, ואחינו בשרינו נמקים בשבי אצל אויב אכזר ורע מעללים, שכל מטרתו היא השמדתינו חלילה.
מלחמת קיום בה נהרגים על קידוש השם טובי בנינו אחינו בשרינו מבני הציונות הדתית, מעבר למשפחות שלימות שקרועות לסירוגין או על מלא מאז שמיני עצרת תשפ"ד.
אמת, קיימים חילוקי דעות הן ביחס לדינה של ארץ ישראל, והן ביחס לחובת הלחימה בגין כך, הציבור הדתי פועל על פי רבותיו וההנהגה הרוחנית שלהם, והוא הרבה מעבר לראוי להערכה על כך. וגם אנחנו פועלים על פי רבותינו והנהגתם, ואשרינו שזכינו לכך.
הכיתוב הפוגעני על אבני הכותל הוסר בזהירות בפיקוח הלכתי
אך ללא ספק כי למרות חילוקי הדעות, בני איש אחד נחנו, בני אברהם יצחק ויעקב, שותפים לגורל גלותי, ושנאה אנטישמית בינלאומית.
מאידך, צווי הגיוס והמעצרים, החשש כל יום של אלפי בני תורה ובחורי ישיבות שמא ייעצרו, שלילת זכותם הבסיסית מכל דבר והפלייתם לרעה - כביכול בשם השוויון (עיין ערך המגזר הערבי, בהם לא מעיזים לגעת, או להצר צעדיהם) ובעיקר אי היכולת של בן תורה לשבת ולשקוד על התורה ברוגע ושלווה, הוא מציאות שלא היתה קיימת במדינת ישראל. הוא מציאות גם שהמגזר החרדי הממושמע לרבותיו כמעט ב-100 אחוז, יעשה ויפעל גם כפי שהם יורו לו ואשרינו שזכינו לכך. המגזר החרדי יציית לרבותיו גם אם לא בהכרח יבין את גישתם, כי גם אם יאמרו לך על ימין שהוא שמאל ולהיפך, נצטווינו בלא תסור ימין ושמאל. (תמיד היו, ויהיו יפי נפש מתוכנו, שיסכימו להתראיין במדיה הכללית ולספר כמה הרבנים והאדמו"רים לא מחוברים ולא מבינים, אך הציבור גדל, ובהתאם לכך השוליים, הם בטלים בשישים).
מיותר להסביר כי לא רק לנו ברור בוודאות כי לומדי התורה האמיתיים מגינים, מצילים ושומרים על ארץ ישראל, אלא גם במגזר הכללי, רבים וטובים מהם לא רק מדקלמים את זה, הם בהחלט מאמינים ורוצים שיהיו בני ישיבות, שהתורה תישמר ותשמור על העם היהודי מדורי דורות.
מהלך שכופה דעה של צד אחד על משנהו, הוא מהלך שנועד מראש לכישלון. כל בר דעת מבין זאת, ובוודאי היועמ"שית. אי לכך תמוהה ההתעקשות המיותרת שכלל לא ברור מטרותיה, ולהיכן רוצה להוביל זאת, אם לא כי פופוליזם זול עומד בראש מעיניה.
חשוב לנו כמגזר חרדי הנושא באחריות ולו מחובת דין ערבות, לחשוב גם מעט אסטרטגית לשנים הבאות. לשנים בהם המגזר החרדי יהווה כ 30% מתושבי הארץ. (לא כך כך רחוק, כ-25 שנה). ספק אם נוכל לחפש אשמים במקומות אחרים, מלבד לומר אבל אשמים אנחנו.
אמת, כיהודים מאמינים אנחנו מצפים לגאולה השלימה בכל עת שיבוא, אולם תוכנית חשיבה ארוכת טווח בדומה ליהדות החרדית בארצות הברית באחדות מדהימה, יכולה גם היא לקרב את בנין בית המקדש שנחרב בעוון שנאת חינם - פירוד לבבות, שכן האחדות חזקה יותר מכל פיזור ופירוד. (אלמלא היהדות החרדית היתה באחידות גם בנושא הגיוס, על פניו הבעיה היתה נפתרת).
משכך, ומחובת האחריות הציבורית והחשיבה מחוץ לקופסה, ולאחר פגישות שונות בעניין עם מספר גורמים (על דעת עצמי לבד) הרשו נא לי להציע פתרון, שאם ישכילו להפנים את עומקו האמיתי בכל קצוות הקשת, החרדים, החילונים, והציבור הדתי לאומי, יוכלו להוביל למתווה שבו כל הצדדים יחיו אתו בשלום.
הפתרון, צבא מקצועי.
בדומה לארצות הברית, ובדומה למדינות רבות, להקים צבא מקצועי. כלומר, הצבא ימשיך במתכונת הנוכחית, בגיוס בחיול, מבלי להפריע לאף אחד מהמערכות שלו כיום. לא להחליפם, לא לדרוש מהם דרישות הנראות להם מוזרות ושונות, לא לדרוש כשרויות, מקווה, ושאר דברים שמאתגרים אותו, ואלו החושבים כי זו מלחמת מצווה ימשיכו במתכונתם הנוכחית.
בחורי הישיבות ובני התורה, ימשיכו לקבל דחיית מעמד בני ישיבות, כפי שהיה נהוג עד עתה.
מדינת ישראל תוציא מכרז לחברות פרטיות, שינהלו אגפים נוספים, טכנולוגים, מקצועיים, וגם תומכי לחימה, בשכר הולם במסגרת עבודה לכל דבר.
מסגרות אלו ואפשרויות הפרנסה, יאפשרו בהחלט לרבים וטובים מכלל המגזרים, ללמוד, להשתלם, לפרנס בכבוד את ביתם, בפרט בתקופות הראשונות או ביציאת ההזדמנות הראשונה לפרנסתם, להבין את הלך השוק הכלכלי, הפיננסי, להבין את האחריות, כלפיהם, כלפי זולתם, וכלפי כלל הגרים בארץ.
לדוגמא, חיל הרפואה. תחשבו על כך שכל החיל הזה היה בידי חברה פרטית שמפעילה וזכיינית גם עבור המדינה. האם לא היינו רואים רבים מהמגזר לומדים לרפואה בחברות אלו? האם ניתן להתעלם מהעבודה כי אין אין!!! רופאים חרדים? האם לא היינו מעדיפים לראות רופאים מהמגזר החרדי ? האם יש מי שהוא מהמגזר החילוני שלא מעונין ברופאים חרדים? וזו היא דוגמא אחת מיני רבות.
הלוואי, ויקומו מספר אנשים אחראים באמת, כאילו שלא הפוליטיקה מעניינת אותם, ויפעלו עבור כך. כאמור, כותב על דעת עצמי בלבד. וברור כי מה שיחליטו גדולי ישראל, כולנו כחיילים נאמנים נבצע בלי לחשוב בכלל, כי כך נצטווינו בתורתנו הק' לא תסור ימין ושמאל.
פנחס גרוס - חבר מועצת העיר אלעד, ויזם חברתי. יו"ר הנהלת מוסדות צאנז באלעד, וחבר הנהלת רשת המרכז לחינוך מקצועי - לנוער מאתגר. יזם ומוביל בתחום תעסוקת והכשרת חרדים, וממקימי מרכזי ההכוון - מפתח. בנוסף יזם את הפרויקט הלאומי 'החרדים לטיס', במסגרתו מוכשרים כ- 30 טייסים חרדים לעבודה בחברות האזרחיות. במקביל, הקים חברת השמה ייעודית למגזר החרדי בשם 'מתחברים'.
0 תגובות