הפרשן עמית סגל צפה בקטע מתוך הסרט שהכין דובר צה"ל לתקשורת הזרה, על מנת להראות להם את הזוועות שביצעו מחבלי חמאס בחדירה לישראל בשמחת תורה.
כך כותב סגל אחרי הצפייה: "צפיתי היום בקטע אחד מהסרט שמציג צה״ל לכתבים הזרים. סצינה מסרט שואה, בעברית ובhd".
"כל בן אנוש שרואה את זה לא יכול להישאר אדיש, ומי שיישאר אדיש הוא לא בן אנוש. יש בינינו ניצולים שחוו את הזוועות המעשיות והפסיכולוגיות הנוראות ביותר שאפשר לדמיין".
"יצאתי משם עם המחשבה שמחד חובה להראות זאת, שכל העולם יידע. ומצד שני - שלא כל כך אכפת מהעולם".
"החובה שלנו לילדים שראיתי, שעדיין איתנו ואמן שהמדינה תשפיע עליהם את כל הטוב שהיא יכולה, היא לא לשכוח לשניה את שעשה עמלק, לעזוב את השטויות וההבלים והויכוחים ולמחות את הרשע הזה מעל פני האדמה, לא סנטימטר פחות מזה".
אחרי כמה שעות כתב: "אני מתקשה עדיין לעכל את מה שראיתי היום. הייתי בפגישה ואז המקור הציע שאצפה בקטע אחד מהסרט של דוצ. מה שראיתי שם לא אשכח כל ימיי".
"מה שמזעזע ונורא זה לא המראות, אלא החוויה האנושית הקשה ביותר של יתמות, של הלם, של חסד בין ילדים שיכלו להיות אני או אתה, שלי או שלך, אל מול הרשע המוחלט, שניגש למקרר ולוקח לעצמו קוקה קולה".
"יש לנו נטייה כבני אדם לעבור הלאה, לנרמל את הזוועה, להגיד ״זה לא יאמן״ אבל להאמין. כי אנחנו סתגלנים".
"היום הבנתי פעם ראשונה דרך הלב את מה ששנים לא הבנתי בראש: איך מצד אחד כתוב למחות את זכר עמלק, ומצד שני: לא תשכח. יש לנו מצוה לא לשכוח למחות אותם. זה הדבר היחיד החשוב כרגע וכל השאר באמת חסר משמעות".