בדיון הקבינט שנערך אמש (חמישי) על חוק עונש מוות למחבלים נרשמה תפנית משמעותית בעמדת מערכת הביטחון. ראש השב"כ דוד זיני הצהיר לראשונה כי הארגון רואה בעונש המוות "כלי מרתיע ביותר", והרמטכ"ל רב-אלוף אייל זמיר אותת, באמצעות נציג צה"ל, כי "אין מניעה" לחוק – שינוי גישה בולט ביחס לעמדות שהוצגו בעבר.
בפתח הדיון הציג השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר את החוק והדגיש: "זה חוק היסטורי חשוב שיביא הרתעה, ימנע מהם להמשיך לחטוף, יביא צדק. תחשבו על רוצחי משפחת פוגל".
השר דוד אמסלם פנה לראש השב"כ ושאל: "האם החוק יוסיף הרתעה?"
זיני השיב: "כן. כלי כזה מרתיע ביותר. אני לא נכנס לשיקולים של מדיניות או משפט, אבל מבחינתנו זה עונש שירתיע".
אמסלם הקשה ושאל האם החוק עלול לעודד חטיפת יהודים.
זיני ענה: "כבר חטפו לפני. הדיון הוא ערכי אבל החוק מביא הרתעה".
בשם צה"ל הוצגה עמדת הרמטכ"ל: "לשיטת הרמטכ"ל אין מניעה לחוק עונש מוות למחבלים. זו עמדתנו והיא על דעת הרמטכ"ל. הצבא בעד להכניס שיקול דעת ושזה לא יהיה עונש חובה".
מזכיר הממשלה יוסי פוקס התייחס לשאלה המרכזית: "השאלה אם לא נכון יהיה להכניס שיקול דעת ושזה לא יהיה עונש חובה".
בן גביר התנגד נחרצות: "זה חייב להיות עונש חובה קודם כל בגלל היועמ"שית והפרקליטות – כולנו יודעים שהם בחיים לא יבקשו עונש מוות וגם אם ננחה אותם יגידו לנו שאסור לנו להתערב במדיניות ענישה. אני לא סומך עליהם".
השרה גילה גמליאל הזהירה: "אבל גם אזרחים יהודים יכולים לצאת להורג".
על כך השיב בן גביר: "נגד מי שפועל נגד תקומת העם היהודי".
השר בצלאל סמוטריץ' החריף: "כן, יהודי שפועל לטובת איראן ונגד מדינת ישראל יכול לצאת להורג".
הדיון התקיים לאחר שהכנסת אישרה לפני שבוע וחצי את החוק בקריאה ראשונה. תמיכת ראש הממשלה בנימין נתניהו מאפשרת את קידום המהלך, והוויכוח המרכזי שנותר פתוח הוא האם לקבוע עונש מוות חובה – או להותיר שיקול דעת לערכאות.
0 תגובות