רשמית: הבחירות לכנסת ה-26 יתקיימו ביום שלישי, ט״ז בחשוון תשפ״ז, המקביל ל-27 באוקטובר 2026. אם חוק פיזור הכנסת יאושר כמתוכנן בימים הקרובים, הכנסת תתפזר בסוף השבוע הקרוב, והמערכת הפוליטית הישראלית תצא לדרך במערכת בחירות שתימשך 107 ימים.
מדובר באבן דרך היסטורית במערכת הפוליטית הישראלית: הבחירות הראשונות הנערכות במועדן המתוכנן מזה 38 שנה, והממשלה הראשונה שמסיימת את כהונתה המלאה מזה 53 שנה. העובדה שהממשלה הנוכחית הצליחה להגיע לסיום כהונתה הרגילה מהווה תופעה נדירה במערכת הפוליטית הישראלית, שהתרגלה בשנים האחרונות למחזוריות של בחירות חוזרות ונשנות.
על פי המועדים שנקבעו, סגירת הרשימות למפלגות המתמודדות תתקיים ב-7 בספטמבר 2026, בעוד 57 ימים בלבד. מועד זה מהווה אבן דרך קריטית עבור המפלגות השונות, שנדרשות להשלים את הליכי הפריימריז הפנימיים שלהן ולהגיש את רשימות המועמדים הסופיות לוועדת הבחירות המרכזית.
המערכת הפוליטית נערכת כבר עתה לקראת מערכת הבחירות. בליכוד מתנהל קרב פנימי סוער על שיטת הפריימריז, כאשר ועדת החוקה של המפלגה דנה בשינויים אפשריים במספר השריונים ובשיטת הבחירה. ראש הממשלה בנימין נתניהו ביקש לדחות את הדיון, אך יו״ר מרכז הליכוד השר חיים כץ החליט להמשיך בדיונים, כשההכרעה הסופית צפויה להתקבל בנוכחות נתניהו.
בגוש האופוזיציה, יו״ר מפלגת 'ישר!' גדי איזנקוט מוביל בסקרי האמינות האחרונים. על פי סקר שפורסם בסוף השבוע, 54% מהציבור מעניקים לאיזנקוט ציון טוב באמינות, בעוד שראש הממשלה נתניהו מקבל ציונים נמוכים במיוחד - 60% מהציבור סבורים שאמינותו גרועה. איזנקוט מנסה לפנות ישירות לציבור החרדי, כשהוא מדגיש את הקשר המשפחתי שלו לעולם התורה ומציג עמדה מתונה יותר בסוגיית הגיוס.
נשיא המדינה יצחק הרצוג כינס בשבוע שעבר פגישה דרמטית עם יו"ר ועדת הבחירות המרכזית השופט נעם סולברג וראש השב״כ דוד זיני, במטרה להבטיח את תקינות הבחירות. המשתתפים הדגישו את החשיבות של שמירה על טוהר הבחירות וחיזוק אמון הציבור במערכת הדמוקרטית, תוך הצהרה כי יעצרו כל ניסיון לחבל בתהליך הבחירות.
המערכת הפוליטית צפויה להיות סוערת במיוחד, כאשר הסקרים מצביעים על מפה פוליטית מורכבת ועל אפשרות לשינויים משמעותיים בהרכב הכנסת הבאה.
0 תגובות