
בעוד הדיבורים על בחירות הולכים ומתגברים, ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר המשפטים יריב לוין סימנו את ה"דד-ליין" הסופי. בשיחות סגורות שהתקיימו השבוע עם יו"ר ועדת חוץ וביטחון בועז ביסמוט, ניתנה הנחיה ברורה: לנצל את החודשים שנותרו כדי להשלים את "בניין הכוח" של הימין ולהעביר את חוקי הרפורמה המשפטית שנותרו פתוחים.
על פי הנמסר, בשיחות הטעונות שהתקיימו בתחילת השבוע, הובהר כי הקואליציה לא מוכנה להגיע לבחירות בידיים ריקות. לאחר שכל סיעה קידמה את ה"דגלים" שלה – החל מחוק הגיוס החרדי ועד להתיישבות של הציונות הדתית – בליכוד הבינו כי האכזבה בקרב הבייס הימני מחייבת מהלך של אגרוף מחץ משפטי.

המסר החד למפלגות החרדיות
לפי דיווח של העיתונאי יהודה שלזינגר באתר 'וואלה', המסר שעבר למפלגות החרדיות דרך ביסמוט היה חד וברור: אל תשברו את הכלים עכשיו. התוכנית היא להגיע למערכת הבחירות עם הישגים חקיקתיים חקוקים בסלע, ולא רק עם הצהרות כוונות. החודשים הקרובים מוגדרים כ"מסירות נפש" פוליטית להשלמת המשימות הפתוחות.
כידוע, הרפורמה המשפטית הייתה אחד מעמודי התווך של הממשלה הנוכחית, אך היא נתקעה בעקבות המלחמה והלחצים הפוליטיים. כעת, עם התקרבות מועד הבחירות, בכירי הליכוד מבינים שללא השלמת החקיקה, הבייס הימני עלול להרגיש מאוכזב ולהעניש את המפלגה בקלפיות.

החשש מתאריך 8 בספטמבר
אחד הנושאים שהציתו חשש כבד בקואליציה הוא התאריך המסתמן – 8 בספטמבר. מדובר ביומיים לפני ראש השנה, זמן שבו רבבות חסידי ברסלב עושים את דרכם לאומן. ההערכות המדאיגות מדברות על פגיעה של מנדט או שניים לימין כתוצאה מהנסיעה.
בעוד חלק מהנוכחים הפטירו בביטול "שיצביעו ויסעו", בכירי הליכוד מבינים שמדובר במכפיל כוח שעשוי לחרוץ גורלות. כפי שדיווחנו, הסערה סביב הטיסות לאומן ממשיכה להסתבך, כאשר ההסכם עם מולדובה התפוצץ והשאלה האם רומניה תסכים להיות הדרך עדיין פתוחה.

שלושה תאריכים על השולחן
בינתיים, שלושה תאריכים ניצבים על השולחן: יוני, ספטמבר או אוקטובר. למרות שנתניהו משדר "עסקים כרגיל" לכיוון אוקטובר, החשש משיא מערכת בחירות בצל אירועי ה-7 באוקטובר הופך את התאריך הזה לכמעט בלתי אפשרי מבחינה ציבורית ורגשית.
הימים הקרובים יהיו קריטיים לקביעת גורל הקומת ביטחון של הימין בישראל. השאלה המרכזית היא האם הקואליציה תצליח לעמוד בלוח הזמנים הצפוף ולהעביר את החקיקה הנדרשת, או שהיא תיאלץ להגיע לבחירות עם תחושת אכזבה בקרב הבייס.
יצוין כי המאבק על מערכת המשפט ממשיך להסעיר את השיח הציבורי, כאשר השאלה על פרשנות החוק ומקור הסמכות השיפוטית עומדת במרכז הוויכוח הפוליטי והחברתי בישראל.







0 תגובות