אחרי למעלה מעשור וחצי בתפקיד, הודיעה היום (ראשון) מנכ"לית ועדת הבחירות המרכזית, אורלי עדס, על פרישתה מתפקידה. ההודעה מגיעה כהפתעה לרבים במערכת הפוליטית, במיוחד לאור הדיווחים על מאמצים כבירים שנעשו בדרגים הגבוהים ביותר להשאירה בתפקיד.
עדס, שכיהנה בתפקיד במשך יותר מ-15 שנים, ניהלה את אחד האירועים הדמוקרטיים המורכבים ביותר במדינת ישראל דרך אינספור מערכות בחירות סוערות. בתקופת כהונתה, התמודדה עם אתגרים חסרי תקדים, כולל ניהול בחירות בצל מגפת הקורונה והקמת קלפיות ייעודיות לחולים ומבודדים.
נשיא המדינה ביקש להאריך את כהונתה
על פי דיווח ב'ידיעות אחרונות', נשיא המדינה יצחק הרצוג פנה כבר לפני כשמונה חודשים ליושב ראש ועדת הבחירות, שופט בית המשפט העליון נעם סולברג, בבקשה רשמית להאריך את כהונתה של עדס. בפנייתו הדגיש הנשיא את החשיבות הקריטית שבשמירה על יציבות עבודת הוועדה ועל הניסיון המצטבר של המנכ"לית.
הבקשה הגיעה על רקע תקופה של חוסר ודאות פוליטית ומערכות בחירות חוזרות ונשנות. למרות הלחצים והחשיבות האסטרטגית של תפקידה, בחרה עדס לסיים את פרק שירותה הציבורי בוועדה.
ניהול מערכות בחירות חריגות
בתקופת כהונתה, ניהלה עדס מערכות בחירות חריגות במיוחד. בראיון לכיכר השבת לפני הבחירות לכנסת ה-24, התייחסה למציאות של ארבע מערכות בחירות בתוך שנתיים: "אני חושבת שאף אחד מאיתנו לא מבין, לא הבין שזו סיטואציה שאפשרית שתקרה. כשזה קרה במערכת השנייה אמרנו 'היסטוריה', בשלישית אמרנו 'חריג לחלוטין', ברביעית כולנו כבר הפסקנו להגיב".
במהלך מגפת הקורונה, הובילה עדס את ההיערכות לקיום בחירות בתנאים חסרי תקדים. הוועדה הקימה תשעה סוגים שונים של קלפיות, כולל קלפיות ייעודיות לחולי קורונה במצבים שונים ולמבודדים. "לא ניתן לאתגרים לנצח אותנו", אמרה אז בדיון היערכות מיוחד.
במערכת הבחירות בצל הקורונה, הוועדה הפחיתה את מספר המצביעים בקלפי מ-800 ל-450, והעסיקה כ-70,000 עובדים במקום 47,000 בבחירות רגילות. "כל המטרה בקלפיות אלו, היא למנוע מגע עם יד אדם", הסבירה עדס אז.
פרישתה של עדס מותירה חלל משמעותי במנגנון שאמור להבטיח את טוהר הבחירות ביום פקודה. השאלה מי יחליף אותה בתפקיד הרגיש תעסיק את המערכת הפוליטית בתקופה הקרובה.
0 תגובות