"באנו לתקן"

הקפאת הכספים לרשויות הערביות; זה ההסבר המלא של השר בצלאל סמוטריץ'

שתי החלטות תקציביות של שר האוצר בצלאל סמוטריץ' - הקפאת המענק בסך 200 מיליון ש"ח לרשויות בחברה הערבית ותוכנית החומש למזרח ירושלים, מעוררות סערה תקשורתית | הנה ההסבר המלא של סמוטריץ' לצעדים בהם נקט (פוליטי)

יוני גבאי | כיכר השבת |
שר האוצר בצלאל סמוטריץ' (צילום: Yonatan Sindel/Flash90)

שתי החלטות תקציביות שקיבל שר האוצר בצלאל סמוטריץ' - הקפאת המענק בסך 200 מיליון ש"ח לרשויות בחברה הערבית עליו החליטה הממשלה הקודמת ותוכנית החומש למזרח ירושלים, מעוררות סערה תקשורתית.

בפוסט ארוך, מסביר שר האוצר את הצעדים בנקט, וכותב כי "אני משוכנע שלאחר ההסברים האלה רובכם המוחלט מזדהים עם ההחלטות הללו שלי ומבינים שהן נכונות ואפילו מתבקשות בממשלה היהודית, לאומית וציונית שהקמנו. באנו לתקן ואצלינו מה שאתה בוחר זה מה שאתה מקבל".

הפוסט המלא:

אתמול פורסמו על ידי התקשורת באופן מגמתי שתי החלטות תקציביות שקיבלתי כשר אוצר. אז בואו נעשה סדר.

הראשונה נוגעת לתקציב תוספתי של 200 מלש"ח שניתן על ידי הממשלה הקודמת כמענק שוטף לרשויות בחברה הערבית, ורק להן. מדובר בכסף קואליציוני פוליטי שניתן בדרישת רע"מ ומנסור עבאס ואין לו שום הצדקה מקצועית. הרשויות הערביות מקבלות את מענק האיזון שנועד לסייע לרשויות חלשות בדיוק כמו כל רשות אחרת במדינת ישראל ועל בסיס קריטריונים שוויוניים. אין ולא היתה שום הצדקה בעולם להעדיף עוד יותר את הרשויות הערביות ולתת רק להן מענק מיוחד שהרשויות החלשות במגזר היהודי לא מקבלות, מלבד דרישה פוליטית של עבאס שביקש לעשות הון פוליטי על תקציב המדינה ולשחד את בוחריו בחברה הערבית.

בניגוד לאמור במכתבו של ידידי שר הפנים משה ארבל, גורמי המקצוע במשרד האוצר סבורים אף הם שאין לתקציב הזה שום הצדקה מקצועית. הם התנגדו לו בממשלה הקודמת והוא הועבר בניגוד לעמדתם (פעולה לגיטימית כמובן כשלעצמה, לממשלה מותר לקבוע מדיניות הגם שהיא מנוגדת לעמדת גורמי המקצוע שונים, אבל מה לעשות שהמדיניות שלי וסדרי העדיפויות התקציביים שלי שונים).

תקציב המדינה הוא משאב מוגבל וקביעת סדרי העדיפויות התקציביים משקפת תפיסת עולם ערכית וחברתית. אתמול חתמנו על הסכם שכר עם מורי האולפנים בעלות של כארבעים מיליון ש"ח בשנה, אנחנו נדרשים לפתור חסר של שלוש מאות ושבעים מיליון ש"ח בתקצוב החינוך המיוחד, אנחנו נדרשים למצוא תקציבים נוספים לביטחון, להאצת המשק ועוד ועוד, ובסדרי העדיפויות שלי כל אלו חשובים יותר מלהמשיך את הכספים הפוליטיים של מפלגת רע"מ.

בעיה נוספת שקיימת בתקציבים הללו היא שהם עוברים פעמים רבות לארגוני פשע וטרור שהשתלטו על המכרזים והתקציבים ברבות מהרשויות הערביות. בניגוד לשקרים שנשמעים מעת לעת, עד כה לא קיים שום מנגנון שעוקף את המכרזים הללו (היו דיבורים ותכניות בממשלה הקודמת אבל אף מנגנון עוד לא פועל), בוודאי במה שנוגע לתקציבי הרשויות השוטפים כדוגמת המענק הזה. מכרזי פינוי אשפה, גינון, הסעות וכד' שמקורם בתקציבי הרשויות השוטפים מבוצעים על ידי הרשויות עצמן, וכאמור, מגיעים פעמים רבות מידי לידי גורמי פשיעה טרור, והללו פוגעים בביטחון האישי של כולנו, יהודים וערבים כאחד, מדכאים את הכלכלה בחברה הערבית ומעמיקים את השחיתות.

ובאשר לטענה שהרשויות הערביות בנו על התקציב הזה ולכן יקלעו לקשיים, בכל הכבוד מדובר בטיעון מופרך מיסודו. הרשויות המקומיות אישרו את תקציבן לשנת 2023 לפני סוף שנת 2022 - תקופת מערכת הבחירות והמו"מ להקמת הממשלה החדשה. בתקופה הזו לא היתה ממשלה ובוודאי לא היה תקציב מדינה מאושר שאפשר לבנות עליו. הרשויות ידעו שמדובר בכסף קואליציוני שאינו בבסיס שניתן להן לראשונה בממשלת השמאל הקודמת וממילא אין שום סיבה בעולם שהוא ינתן גם בממשלה שלנו.

אתם מעלים על הדעת שאם חלילה תקום כאן יום אחד ממשלת שמאל היא תמשיך לתקצב את הכספים הקואליציוניים שלנו, שמשקפים את סדרי העדיפויות והערכים שלנו, כי הגופים המתוקצבים בנו עליהם?! מישהו התקשורת היה מגבה דרישה כזו?! אז מספיק עם הצביעות. סדרי העדיפויות של הממשלה הלאומית שלנו ושלי כשר האוצר שונים משל ממשלת השמאל הקודמת ואני לא מתכוון להתנצל על זה. הניסיונות לצבוע את המדיניות שלנו בצבעים גזעניים הם שקר מוחלט והמשך קמפיין הדה-לגיטימציה השקרי של התקשורת לממשלת הימין ולמחנה הלאומי.

ומכאן לתקציב השני הנוגע לתכנית החומש למזרח ירושלים: כמי שדוגל בירושלים מאוחדת אני מאמין שאנחנו צריכים להשקיע במזרח העיר, בהכנסת מערכת החינוך הישראלית, בתשתיות ושיפור השירות לאזרח, בתעסוקה ועוד ועוד. ואכן, תכנית החומש למזרח ירושלים שאביא בע"ה לממשלה תהיה גדולה יותר מתכנית החומש הקודמת.

אלא מה? בתכנית החומש הקודמת למזרח ירושלים נכלל סעיף שנועד לתמרץ שילוב של ערביי מזרח העיר באוניברסיטאות ומכללות בירושלים ומעניק להם הטבות ועדיפות על סטודנטים אחרים. הרציונל בסעיף (שעומד על מאות מליונים) הוא עידוד השכלה ותעסוקה בפיריון גבוה במזרח העיר, ובעיקר עידוד של ערביי מזרח העיר ללמוד באקדמיה הישראלית ולא באוניברסיטאות ערביות כדוגמת ביר זית או אנג'ח, תכליות חשובות ונכונות מצד עצמן.

אלא שבמצב הנוכחי, אליה וקוץ בה. בשנים האחרונות התפתחו באוניברסיטאות ובמכללות בישראל תאים איסלמיים קיצוניים שמביעים פעם אחר פעם הזדהות עם אויבי ישראל ופעמים רבות דוחקים את רגלי הסטודנטים האחרים ובתקופות של מתח ביטחוני הופכים את החיים של הסטודנטים היהודים לבלתי נסבלים. מה גם שהסטודנטים הללו מקבלים העדפה על פני סטודנט יהודי ששירת בצבא ועושה מילואים. אנחנו רוצים שהסטודנטים הערבים לא ילמדו בביר זית ואז מקבלים ביר זית באוניברסיטאות שלנו. בתקופת מבצע שומר החומות, לדוגמא, הסטודנטים הערבים במכינה האקדמית באוניברסיטה העברית שבתו באופן רשמי, הפגינו בקמפוס בהזדהות עם מחבלי החמאס בעזה והצטרפו ל"מאבק להצלת אל-עקצא". למרבה הצער האבסורד הזה של תאים איסלמיים קיצוניים שפועלים במוסדות האקדמיים בארץ ותומכים באויבינו על חשבוננו בחסות "החופש האקדמי"הפך לחזון נפרץ.

לא פחות חשוב מכך, המכינה האקדמית בעברית פועלת בבית הספר לתלמידי חוץ שבעבר שימש עולים חדשים, חיילים בודדים וכו' שנדרשו לשנת מכינה כדי להתקבל ללימודים באוניברסיטה. בשנים שמאז הפעלת התכנית בית הספר התרוקן כמעט לחלוטין מהסטודנטים הללו, שנשארו ללא מענה וממילא יקלטו פחות טוב במדינת ישראל ויתקשו לרכוש שפה, השכלה גבוהה ותעסוקה מתקדמת.

את כל תופעות הלוואי הללו אני מסרב לקבל. וכן, אני לא חותמת גומי של אף אחד, ושוב, לא מתנצל שבאתי לקדם ערכים ומדיניות. לשם כך נבחרתי. לכן התניתי את אישור הסעיף הזה ביצירת מנגנונים שיטפלו בהקצנה הלאומנית באוניברסיטאות וימנעו אותה. בכל הפגישות והשיחות הרבות שקיימתי בעניין בשבועות האחרונים עם כל הגורמים המקצועיים הרלוונטיים בשב"כ, בעיריית ירושלים, במשרד האוצר ובאוניברסיטה, אף אחד לא הכחיש את הבעייתיות שתיארתי. טענת המצדדים בתקציב היא שזה נזק ש"שווה לספוג", ובכל הכבוד, לכך אני לא מסכים. ברגע שנכיר בבעיה ונפסיק לטמון את הראש בחול כמו בת יענה ולהתעלם מההקצנה הלאומנית שלמרבה הצער מתרחשת בחלקים גדולים בחברה הערבית, התעלמות שעלתה לנו הרבה מאוד בפרעות תשפ"א ועוד עלולה חלילה לגבות מאיתנו מחירים גדולים בעתיד, ועם קצת רצון טוב והתגייסות של משרד החינוך, המל"ג, הנהגת המוסדות האקדמיים ובמידת הצורך גם השב"כ - ניתן לפתור את הבעיה, למגר את הפעילות האיסלמית הקיצונית בקמפוסים ולהחזיר את התכנית והתקציב. אם זה יהיה חשוב לכל הגורמים הללו הם יתגייסו לכך, ואם הם לא יתגייסו אז זה כנראה לא באמת חשוב להם. חשוב לציין שאני מתואם בעניין הזה באופן מלא עם ידידי שר החינוך יואב קיש.

אני משוכנע שלאחר ההסברים האלה רובכם המוחלט מזדהים עם ההחלטות הללו שלי ומבינים שהן נכונות ואפילו מתבקשות בממשלה היהודית, לאומית וציונית שהקמנו. באנו לתקן ואצלינו מה שאתה בוחר זה מה שאתה מקבל.

הכתבה הייתה מעניינת?

תוכן שאסור לפספס

0 תגובות

אין לשלוח תגובות הכוללות דברי הסתה, לשון הרע ותוכן החורג מגבול הטעם הטוב.

טוען תגובות...
תוכן שאסור לפספס

עכשיו בכותרות
הנקראים ביותר
המדוברים ביותר