הדיונים ב'חוק הגיוס'

מקורבו של לפיד הטיח: זה חוק לא שיוויוני | אשר עקץ: למה לא אמרת את זה אז?

וועדת החוץ והביטחון המשיכה לדון ולנסות לגבוש 'חוק גיוס' בהסכמה רחבה | רם בן ברק הטיח בחרדים: "לא יכול להיות שיהיה חוק אחד לציבור מסוים וחוק אחר לציבור אחר", יעקב אשר השיב לו: "למה לא אמרת את זה, שהיית יו"ר הוועדה?" (כנסת)

דיון בוועדת החוץ והביטחון (צילום: חיים גולדברג, פלאש 90)

יצליחו לגבש חוק? ועדת החוץ והביטחון בראשות ח"כ בועז ביסמוט קיימה היום (שני) דיון נוסף ב'חוק הגיוס', כאשר הפעם הדיון התמקד בנוגע לגיל הפטור ברשימת הישיבות ובבוגרי מוסדות החינוך חרדי.

מזכיר הממשלה, יוסי פוקס אמר בדיון כי "מוסכם על כל יושבי השולחן הזה שצה"ל זקוק לסד"כ גדול, עוד דבר שמוסכם הוא שצריך להעלות את היקף המתגייסים מהציבור החרדי. המחלוקת העיקרית היא על הדרך".

לדבריו של פוקס: "כשהממשלה החילה דין רציפות על החוק הזה היא החליטה שהיא רוצה חוק עם יעדים וסנקציות. אי אפשר להתעלם מה7.10 ולכן המבנה יכול להישאר אבל התוכן צריך להיות מוכפל פי כמה וכמה ולכן יעדי הגיוס שולשו, הסנקציות הפכו ממוסדיות לסנקציות אישיות חריפות,.

על היעדים אמר מזכיר הממשלה כי "אין ספק שיכולת הקליטה של צה"ל זה מה שיאפשר בטווח הארוך גידול אמיתי. העלייה בשנה האחרונה המבורכת היא תוצאה של רתימה ופתיחת מסלולים ולא כי סתם שלחו מאה אלף צווים".

ח"כ רם בן ברק מיש עתיד הטיח בחרדים במהלך הדיון: "במדינה דמוקרטית שוויונית, לא יכול להיות שיהיה חוק אחד לציבור מסוים וחוק אחר לציבור אחר", לדבריו: "לכן אם אנחנו נחליט בחוק שגיל הפטור יהיה בגיל מסוים, זה חייב לחול על כל האוכלוסייה ועל כל המגזרים באופן שווה, וכל אחד יבחר אם עד הגיל שנחליט עליו, הוא ילך לישיבה או לשנת שירות או לכל דבר אחר".

ח"כ יעקב אשר הגיב לדבריו של בן ברק, שכיהן בממשלה הקודמת כיו"ר הוועדה: "אז למה לא אמרת את זה כשהצעת החוק הזו הייתה על השולחן בזמן שאתה היית יו"ר הוועדה?"

בהמשך, היועצת המשפטית לוועדה, מירי פרנקל הבהירה: "זה קצת מקדים את המאוחר אבל עמדתנו היא שבמקום שההגדרה תהיה מי שלמד שנתיים בין גילאים 14-18 הצענו שתי חלופות שאמנם לא נותנות מענה מלא אבל מצמצמות. ההצעה הראשונה הייתה 3 שנים בין גילאים 14-17 והשנייה היא שנתיים בין 15-18. ההגדרה חייבת להיות חדה, כן או לא."

סא"ל אביגדור דיקשטיין, רע"ן חרדים אמר בדיון: "ישבנו פה בישיבות רבות לגבי ההגדרה מי הוא חרדי ועלתה השאלה איך משרד אחד מגדיר ככה ומשרד אחר מגדיר אחרת. צה"ל סופר חרדים כפי שקבוע בחוק וצריך לעשות גם ראיון זיקה, בו המראיין יודע להגיד שהוא יכול להיכנס למסלול חרדי", לדבריו: "לא כל מי שעוזב את הסביבה הישיבתית אחרי שנתיים הוא חילוני ויש כאלה שעזבו את הישיבה ועדיין רוצים לשרת בסביבה חרדית. מבחינתנו כהמלצה, להשאיר את זה בשנתיים כי הדבר הזה עובד וכדאי להשאיר את זה ככה."

ח"כ יעקב אשר אמר כי "בדיונים הרבים שעשינו על הנושא, המסקנה שיצאה היא שאיפה שלא תמתח ותשחק עם זה, זה משתנה. למשל איך מגדירים בעלי תשובה? שב ואל תעשה עדיף כי כשאתה מתחיל לגעת אתה צריך לעשות תיקונים לפה ותיקונים לשם".

יו"ר הוועדה, ח"כ בועז ביסמוט סיכם את הדיון: "אנחנו דנים בחוק הזה המון זמן, הצבא באמת צריך לוחמים. אנחנו מקדמים פה חוק גיוס, אני רואה בשירות בצה"ל זכות שבחובה, אני פה כדי לקדם חוק גיוס רציני".

האם הכתבה עניינה אותך?

כן (100%)

לא (0%)

תוכן שאסור לפספס:

0 תגובות

אין לשלוח תגובות הכוללות דברי הסתה, לשון הרע ותוכן החורג מגבול הטעם הטוב.

אולי גם יעניין אותך:

עוד בפוליטי מדיני: