סקר ynet ו"ידיעות אחרונות" שנערך בקרב 543 צעירים בני 18-22 שיצביעו בפעם הראשונה מצביע על מפה פוליטית שונה לחלוטין מזו של הציבור הכללי. בניגוד לסקרים הרגילים שבהם שתי מפלגות מתמודדות ראש בראש, אצל הצעירים התמיכה מתפזרת בין מפלגות רבות ואף אחת לא מגיעה ל-10%.
נתון בולט: יהדות התורה עם 8 מנדטים, הציבור החרדי עם 5 מנדטים - ואילו ש"ס, לא עוברת את אחוז החסימה.
הסקר, שנערך על ידי מכון דיאלוג מקבוצת אמנת פרו ביום ה-5 באוקטובר, מצביע על כוונת השתתפות גבוהה יחסית: 67% מהמשיבים בטוחים שיצביעו ו-19% חושבים שיצביעו. עם זאת, 14% טרם החליטו לאיזו מפלגה יצביעו.
על פי ממצאי הסקר, המפלגות ביחד, עוצמה יהודית וישר! זוכות כל אחת לכ-9% מהקולות. מפלגת ביחד בראשות נפתלי בנט מובילה במעט ומקבלת 16 מנדטים, לעומת 15 מנדטים לכל אחת מעוצמה יהודית וישר!. הציונות הדתית–זהות והליכוד זוכות כל אחת לכ-8% מהקולות, שמתורגמים ל-14 מנדטים כל אחת.
ישראל ביתנו, הדמוקרטים, יהדות התורה והרשימה המשותפת זוכות לכ-5% מקולות המשיבים כל אחת - שמתורגמים לתשעה מנדטים, למעט יהדות התורה שמקבלת 8. הרשימה המאוחדת של המילואימניקים והכלכלית מקבלת 6 מנדטים (4% מהקולות).
ממצא מעניין במיוחד: מפלגת "הציבור החרדי" החדשה, שעד כה לא עברה את אחוז החסימה באף סקר בציבור הכללי, מקבלת את תמיכתם של מעט יותר מ-3% מהמשיבים הצעירים - מה שמספיק לה כדי לעבור את אחוז החסימה עם 5 מנדטים. התוצאה עשויה להעיד על פופולריות מסוימת שצברה בשבועות האחרונים בקרב צעירים שמאסו בהנהגה החרדית הישנה.
בקרב המפלגות הבולטות שלא עוברות את אחוז החסימה: ש"ס מתרסקת בקרב המשיבים הצעירים, ואיתה גם רע"מ. גם עמך ישראל בראשות עופר וינטר, וכחול לבן לא צולחות את הרף. הרשימה המאוחדת של שרן השכל ועלה ירוק זוכה לכ-1% מהקולות.
בפילוח לפי קבוצת אוכלוסייה ניכר פער בכוונת ההשתתפות: 71% מהמשיבים היהודים בטוחים שיצביעו, לעומת 53% מהמשיבים מהחברה הערבית. בקרב האחרונים, 19% אינם יודעים אם יצביעו, לעומת 3% מהמשיבים היהודים.
בקרב הצעירים החילונים, התמיכה מתחלקת בעיקר בין המפלגות ביחד (20%), ישר! (18%) והדמוקרטים (17%). בקרב הדתיים בולטת הציונות הדתית–זהות עם 36%, ואחריה עוצמה יהודית עם 22%.
46% מהמשיבים בסקר אומרים שבחירתם תהיה דומה לזו של לפחות אחד מהוריהם, בעוד 28% מציינים שבחירתם שונה מזו של שני ההורים. בקרב תומכי הליכוד הנתון הזה גבוה במיוחד: 71% מציינים דמיון בהצבעה לפחות לאחד ההורים, לעומת 33% בקרב תומכי ביחד ו-39% בקרב תומכי עוצמה יהודית.
המדיניות הביטחונית (27%) ויוקר המחיה (25%) הם שני השיקולים הבולטים עבור הצעירים בהחלטה לאיזו מפלגה להצביע. בקרב צעירים דתיים, המדיניות הביטחונית בולטת במיוחד (50%), לעומת 19% בקרב חילונים. בקרב החילונים בולטים יותר גיוס החרדים ושוויון בנטל (26%, לעומת 6% בקרב דתיים), וכן מחדל 7 באוקטובר וחקירתו (22%, לעומת 5% בקרב דתיים).
פעולות הממשלה בנושא המדיניות הביטחונית מייצגות את השקפותיהם של 48% מכלל המשיבים במידה רבה או רבה מאוד. שיעור זה עומד על 54% בקרב המשיבים היהודים, לעומת 25% בקרב המשיבים מהחברה הערבית. בנושא גיוס החרדים ושוויון בנטל, 48% מכלל המשיבים חשים שפעולות הממשלה מייצגות את השקפותיהם במידה מועטה או כלל לא.