כולנו מרגישים בנוח להיות שייכים לסביבתנו, לא לבלוט לחינם אלא אם זה יביא לנו כבוד מחברי קבוצתנו. אך לא תמיד זה הדבר הנכון לעשות, לפעמים יש לבחור אחרת. אך כמו לכל דבר גם לזה יש מחיר.
ההליכה נגד הזרם אינה רק מעשה של אומץ – היא קריאה תת-הכרתית שמתנגנת בלבם של אלו שמסרבים לוותר על האמת הפנימית שלהם, גם במחיר אי־נעימות, בדידות או חוסר הבנה. לפעמים היא הדרך היחידה לשינוי. לפעמים – הדרך הבטוחה להסתבכות.
זו אחת התכונות האנושיות המסקרנות והמורכבות ביותר: הבחירה לחרוג, לחשוב אחרת, וללכת בשבילים שאחרים לא העזו לפסוע בהם. מהם היתרונות הפסיכולוגיים של השונה? אילו סיכונים כרוכים בכך? ומה אומרת ההיסטוריה – והמסורת – על אלו שבחרו לא להיסחף עם הזרם?
יתרונות: מקוריות, מנהיגות, וחוסן פנימי
מחקרים רבים מצביעים על כך שהליכה נגד הזרם – כשנעשית באופן מודע – קשורה לאינטליגנציה גבוהה, יצירתיות, וחוסן נפשי. לדוגמה:
קונפורמיות מול עצמאות: בניסוי הקלאסי של הפסיכולוג סולומון אש (1951), נמצא שכ־75% מהנבדקים הסכימו לדעה שגויה של הרוב לפחות פעם אחת – גם כאשר ראו בבירור את הטעות, שכן העדיפו ללכת עם הזרם גם כשהטעות נראתה לעיניהם בבירור.
במהלך הניסוי, אש הושיב קבוצת משתתפים בחדר, כשלמעשה רק אחד מהם היה נבדק אמיתי, והאחרים היו משתפי פעולה. הם התבקשו להשיב לשאלה פשוטה: איזו מתוך שלוש קווים תואמת באורכה לקו נתון. התשובה הייתה ברורה – אך משתפי הפעולה ענו בכוונה תשובה שגויה.
כאמור, באופן מפתיע, כ־75% מהנבדקים האמיתיים הסכימו לפחות פעם אחת עם הקבוצה – למרות שראו בבירור שהקבוצה טועה. עם זאת, מעטים עמדו על דעתם – ואלו הוערכו מאוחר יותר כבעלי ביטחון עצמי גבוה יותר ומודעות חזקה לעקרונותיהם.
עמידות נפשית (resilience): מחקר שנערך באוניברסיטת קליפורניה (Bonanno et al., 2004) הראה כי אנשים שבחרו לסטות מהתגובה הצפויה של סביבה (למשל, צחוק בלוויות או אופטימיות בשעת אסון) הפגינו חוסן פסיכולוגי גבוה יותר לאורך זמן.
חדשנות: חוקרים ב־Harvard Business School טוענים כי ההבדל בין "הולך בתלם" לבין "יזם פורץ דרך" טמון ביכולת לסבול חוסר הסכמה ולהעז לחשוב אחרת (Grant, 2016).
חסרונות: בדידות, אי־הבנה, ולעיתים מחיר חברתי
עם זאת, להיות יוצא הדופן בעדר – פירושו לשלם מחיר. מחקרים מצביעים על כך שמי שבוחר לחרוג מהנורמה עלול לחוות חוויות לא נעימות כדוגמת:
דחייה חברתית: חוסר התאמה לקבוצה עלול לגרום לנידוי, זלזול ואף עוינות. בני נוער המוגדרים "שונים" סובלים לעיתים קרובות מבריונות, כפי שמוכיחים מחקרים רבים על פסיכולוגיית שייכות (Baumeister & Leary, 1995).
עומס רגשי: הבחירה לא להתאים את עצמך לסטנדרטים מקובלים עלולה לעורר קונפליקט פנימי ותחושת חוסר שייכות. מחקר של אוניברסיטת מישיגן (Waytz et al., 2014) מצא שאנשים שבחרו בעמדה לא פופולרית נאלצו להשקיע יותר מאמץ מנטלי כדי להצדיק את עמדותיהם.
סיכון כלכלי או פוליטי: הוגים, מדענים או אזרחים שביטאו עמדות שונות מהשלטון – שילמו לעיתים מחיר כבד (ראו: גלילאו, סוקרטס, או לוחמי חופש במדינות דיקטטוריות, וכמובן, להבדיל, יהודים רבים לאורך הדורות שבחרו לשמור על יהדותם ולא לקבל על עצמם את הדת השלטת באותה השעה, גם במחיר מסירת נפשם ליד צר כנודע).
ומה אומרת היהדות?
בתורה ובמדרשי חז"ל ניכרת פעמים רבות הערכה דווקא לדמות שאינה הולכת בזרם. "אברהם העברי" – נקרא כך כי "כל העולם מעבר אחד והוא מעבר אחר" (בראשית רבה, מב). גם נביאי ישראל דיברו נגד הזרם, ואף סבלו בשל כך, פעמים שאף שילמו בחייהם. וכן הלאה לאורך כל הדורות כולם שיבחו החכמים את העושה את הדבר הנכון ולא הולך אחר הזרם ואף התריעו על ההתרחקות מחברת מי שאינם הולכים בדרך ה' כנודע.
אז מה עדיף – לבלוט או להשתלב?
זו שאלה תלויה הקשר. בעולם שמעריך אינדיבידואליות אך גם מעניש על חריגות – ההחלטה שלא להיות כמו כולם דורשת מודעות, תבונה, ולעיתים גם גב תומך. אם אתה בוחר להיות "הזברה הורודה" – עשה זאת מתוך חוזק, אך דע שגם עדרים מגוננים לעיתים על עצמם מהשונה וצריך תמיד לפעול בחכמה..
מקורות עיקריים:
Asch, S. E. (1951). Effects of group pressure upon the modification and distortion of judgments.
Grant, A. (2016). Originals: How Non-Conformists Move the World. Viking. Bonanno, G. A., Papa, A., & O’Neill, K. (2004). Loss and human resilience. Psychological Inquiry, 15(2), 95–99.
Baumeister, R. F., & Leary, M. R. (1995). The need to belong. Psychological Bulletin, 117(3), 497–529.
Waytz, A., Young, L., & Ginges, J. (2014). Motive attribution asymmetry for love vs. hate drives intractable conflict. PNAS, 111(44), 15687–15692.
0 תגובות