הנה תיאור מקרה של מצב שכיח - מה שנקרה 'מעשים שבכל יום'. בשעת ערב, סביב שולחן המשפחה, מתפתח ויכוח פוליטי סוער. יעל, בחורה צעירה, מציעה רעיונות ליברליים בנוגע לשוויון מגדרי וכלכלי, בעוד אביה, בן 62, משיב לה בנחרצות: "העולם צריך יציבות, לא ניסויים מסוכנים." הסצנה הזו חוזרת על עצמה באלפי בתים ברחבי העולם – אך מה גורם לכך שהפערים הפוליטיים כל כך עקביים בין דורות? מדוע אנשים נוטים לאמץ עמדות מהצד הימני של המפה ככל שהם מתבגרים? האם זו תוצאה של ניסיון חיים, פחד מהשינוי או שמא השפעה של דור אחר לגמרי? מחקרים מתחום הפסיכולוגיה והסוציולוגיה מציעים תשובות מורכבות ומפתיעות.
למעשה, השאלה הזו מעסיקה חוקרים מזה עשרות שנים, והתשובות שנמצאו חושפות לא רק את השפעות הגיל – אלא גם את אופן פעולתה של הנפש האנושית תחת שינויי זמן, תרבות וזהות. ישנו ציטוט מפורסם המיוחס לראש ממשלת אנגליה הנודע, ווינסטון צ'רצ'יל:
"אם אתה לא ליברלי בגיל 20 – אין לך לב; אם אתה לא שמרן בגיל 40 – אין לך שכל"
הציטוט המפורסם (המיוחס ככל הנראה בטעות לווינסטון צ'רצ'יל) אולי לא מדויק, אך משקף תפיסה חברתית רווחת - לפיה ככל שאנחנו מתבגרים, כך אנו נוטים להעדיף סדר, יציבות וזהירות. והמחקרים העדכניים אכן מאשרים במידה מסוימת את הרעיון הזה, אך מגלים גם מורכבויות רבות מאחוריו.
הגורמים הפסיכולוגיים: פתיחות מחשבתית מול נוקשות קוגניטיבית
פרופ’ קורנליס ועמיתיו (2009) מצאו שמבוגרים נוטים להפגין פחות פתיחות לרעיונות חדשים ויותר נטייה לחשיבה "שחור-לבן" ולצורך בוודאות. השינויים הללו אינם רק מנטליים – הם גם תוצאה של תהליך פסיכולוגי טבעי: ככל שאנו חווים יותר שינויים לאורך החיים, כך אנו משתוקקים לסדר ולעקרונות ברורים, והדבר מתבטא באימוץ עמדות שמרניות יותר.
חברה, כלכלה, וחינוך: הדורות שעיצבו אותנו
מחקר שנערך כבר בשנות ה־70 (Glamser, 1974) הראה כי אפילו אחרי שליטה בגורמים כמו מעמד כלכלי, רמת השכלה ומעמד האב - הגיל עדיין נותר מנבא משמעותי לעמדות שמרניות.
הסיבה? כל דור גדל בסביבה תרבותית שונה. אנשים בגילאי 60+ כיום חונכו לעולם שבו מוסדות המדינה, המשפחה והדת (גם במדינות שאינן דתיות כיום) שיחקו תפקיד מרכזי, לעיתים מוחלט. גם אם העולם השתנה, הזיכרון התרבותי ממשיך להשפיע.
ומה עם גנטיקה?
מחקר שערך צוות חוקרים בינלאומיים בקרב תאומים (Eaves et al., 1997) מצא שאפילו לגנטיקה יש מה לומר על זה: ככל שהגיל עולה, השפעת הסביבה על העמדות מתחזקת - ודווקא לא הגנטיקה. זה אומר שלא רק מה שנולדנו איתו חשוב, אלא במיוחד מה שחווינו.
רגשות של חוסר ודאות – מנוע פוליטי
מחקרים של ג'וסט ועמיתיו (2003) הציעו תיאוריה מרכזית: שמרנות נוצרת לא כעמדה אידיאולוגית בלבד, אלא כתגובה פסיכולוגית לצורך בוודאות, בביטחון ובהפחתת חרדה. ככל שהאדם מזדקן ונחשף לאובדן - בריאות, אנשים קרובים, שינויים חברתיים מהירים - כך הוא נוטה להעדיף את היציב והמוכר.
ומה זה אומר על החברה?
אם אכן יש קשר בין גיל לשמרנות - על החברה לשקול את המשמעויות הדמוקרטיות. במדינות שבהן האוכלוסייה מתבגרת, ייתכן שהשיח הציבורי ייטה יותר לימין. עם זאת, במקביל קמים דורות צעירים המאזנים זאת בגישות פתוחות ומחודשות. כך שיתכן שהדעה הפוליטית במדינה נובעת מגיל האוכלוסיה ולא מדעות פופולריות, מה שאומר שלא תמיד ניתן לשלוט בזה בעזרת הסברים ונימוקים, זה פשוט עניין של גיל.
כמובן, לא כל מבוגר הוא שמרן, ולא כל צעיר הוא ליברל. אבל בממוצע, ככל שמתבגרים - נוטים יותר להעדיף את הקיים, המוכר, והמסודר. זה לא רק עניין של אידיאולוגיה, אלא גם של ביולוגיה, פסיכולוגיה והיסטוריה תרבותית.
0 תגובות