במהלך תערוכת התעופה באל-עלמיין שנערכה לאחרונה, הגישה מצרים בקשה רשמית ודיסקרטית לארצות הברית לרכוש מטוסי קרב חדשים לגמרי מדגם F-16 Viper Block 70 ישירות מקו הייצור של לוקהיד מרטין. הבקשה המצרית מהווה צעד משמעותי בניסיון להחליף את הציי המיושן של חיל האוויר המצרי.
קהיר מחזיקה באחד מציי ה-F-16 הגדולים בעולם, הכולל כ-220 עד 240 מטוסים. אולם כ-129 מתוכם הם שלדות מיושנות משנות ה-80 וה-90 שהגיעו לקצה חייהן התפעוליות. הבקשה הנוכחית נועדה להתמודד עם האיומים הצפויים בשנת 2030, כך על פי הערכות גורמים מקצועיים.
קפיצת מדרגה טכנולוגית
רווח נקי לטהרן: ארה"ב נסוגה מעיראק – וזה מה שישראל עושה
דגם ה-Block 70 מציע שדרוג משמעותי ביכולות הלחימה. המכ"ם המתקדם APG-83 AESA מבוסס על טכנולוגיות שפותחו עבור מטוסי ה-F-22 וה-F-35, ומעניק יכולות גילוי, עקיבה והתמודדות עם לוחמה אלקטרונית שטרם היו למצרים. המטוס כולל מערכות אוויוניקה חדשות, מחשב משימה מודרני ומערכת לוחמה אלקטרונית מתקדמת מסוג Viper Shield של L3Harris.
המטוסים החדשים מספקים 12 אלף שעות טיסה לעומת 6,000 שעות במטוסים הישנים, מה שמהווה הכפלה של חיי השלדה. השדרוג הטכנולוגי מאפשר למצרים לשמור על רלוונטיות מבצעית מול האיומים המתפתחים באזור.
מצרים מנהלת מדיניות של גיוון ספקים צבאיים. במקביל למגעים עם וושינגטון, היא מקיימת דיונים עם הצרפתים על רכש נוסף של מטוסי רפאל, כולל גרסאות F3R עם טילי שיוט ארוכי טווח. בנוסף, קהיר בוחנת חלופות סיניות דוגמת ה-J-10C ומטוס החמקן J-31.
הבקשה לארצות הברית משדרת הצהרה ברורה לפיה קהיר שואפת להישאר בציר המערבי, אך מבקשת שלא ייקחו אותה כמובן מאליו. האסטרטגיה המצרית מבוססת על איזון בין מקורות נשק שונים תוך שמירה על קשרים עם המעצמות הגדולות.
בניגוד לעבר שבו ישראל התנגדה נחרצות לעסקאות נשק מתקדמות למצרים, הפעם נראה כי היא אינה מתנגדת ואולי אף תומכת בכך בשקט. הסיבה נעוצה בעובדה שעדיף למצרים לרכוש מטוסי F-16 אמריקאיים המגיעים עם מגבלות תוכנה, פיקוח ומנופי לחץ על חימוש וחלקי חילוף, מאשר מטוסים סיניים נטולי רסן.
החוק האמריקאי מחייב שמירה על היתרון האיכותי של ישראל (QME), כך שטילי אוויר-אוויר המתקדמים ביותר צפויים להיות מוגבלים. הפער מול מטוסי ה"סופה" וה"ברק" הישראליים יישמר, בתוספת העליונות המוחלטת של מערך ה-F-35 "אדיר".
ארצות הברית העבירה למצרים חבילת סיוע צבאי בסך 320 מיליון דולר ללא התניות בנושא זכויות אדם ודמוקרטיה. ההחלטה נומקה ב"תפקיד המסייע" שמילאה קהיר מאז פרוץ מבצע "זעם אפי" בחודש פברואר. נפח הסיוע הצבאי השנתי הכולל שמעניקה ארצות הברית למצרים עומד על כ-1.3 מיליארד דולר בשנה.
חיל האוויר המצרי מתחזק והופך לכוח רב-זירתי שמסוגל ליירט כטב"מים וטילי שיוט ולהקרין כוח בים התיכון ובאפריקה. על פי נתוני Global Firepower לשנת 2026, מצרים מתמקמת במקום ה-19 העולמי בזכות שילוב של כוח אדם אדיר ועוצמה כמותית. הצבא המצרי מונה כ-438,500 חיילי סדיר, לצד כ-479,000 אנשי מילואים ו-300,000 אנשי כוחות ביטחון פנים.
0 תגובות