
פרשה חסרת תקדים בתחום הביטחון נחשפת: אסף שמואלביץ', שהתחזה לקצין בדרגת סרן, הצליח לחדור לחדרי מצב צבאיים רגישים בתחילת המלחמה, להקליט שיחות סודיות ולהעביר מידע מסווג לגורמים שאינם מוסמכים. השופטת גילה כנפי-שטייניץ בבית המשפט העליון דחתה את ערעורו של שמואלביץ' על ההחלטה לחשוף את שמו, שהתקבלה בבית המשפט המחוזי בבאר שבע.
את שמואלביץ׳ מייצגת סגנית הסנגורית הצבאית הראשית לשעבר (סא״ל במיל׳) עוה״ד אפרת נחמני-בר ביחד עם עו״ד נועם וינר.
המקרה מעלה שאלות קשות על נהלי הביטחון בצה"ל, במיוחד בתקופת מלחמה. כיצד הצליח אזרח להתחזות לקצין ולחדור למתקנים רגישים? האם היו פרצות בבדיקות הזהות? ועד כמה המידע שהועבר עלול לפגוע בביטחון המדינה? אלו שאלות שטרם נענו באופן מלא, והן מדאיגות במיוחד את הקהילה החרדית, הרגישה לנושאי ביטחון ושמירה על סודות.


על פי הפרטים שהותרו לפרסום, שמואלביץ' הצליח להתחזות לקצין בדרגת סרן ולחדור למספר חדרי מצב צבאיים בתחילת מלחמת "חרבות ברזל". במהלך שהייתו במתקנים אלו, הוא הקליט שיחות סודיות, אסף מידע מסווג והעביר אותו לגורמים שאינם מוסמכים לקבלו. פרטי המידע שהועבר והזהות המדויקת של הגורמים שקיבלו אותו טרם נחשפו במלואם.
בדיון בבית המשפט העליון, ביקשה המדינה שלא לחשוף את האותיות הראשונות של הדרגות הבכירות שהיו מעורבות בתיק, בהם סגני אלופים ואלוף. בקשה זו מעידה על רגישות המקרה ועל מעורבותם של קצינים בכירים בפרשה. השופטת כנפי-שטייניץ דחתה את בקשת סניגוריו של שמואלביץ' להותיר את שמו חסוי, וקבעה כי האינטרס הציבורי בחשיפת הפרשה גובר על זכותו לפרטיות.
בלב המערכה הביטחונית, נחשפת פרשה משפטית מסעירה המטילה זרקור על פרצות האבטחה בתוך קודש הקודשים של צה"ל. במרכז הדרמה עומד שמואלביץ', שלפי מסמכי בית המשפט שהותרו לפרסום, "גייס את עצמו" ללא צו 8 רשמי – מהלך שמעורר קרב גרסאות חריף בין הפרקליטות להגנה.
גרסת הנאשם: "התייצבתי כמו כולם" שמואלביץ' טוען כי לא פעל במחשכים. לדבריו, הוא התייצב באוגדה בעקבות הזמנה של קצין, כפי שעשו אלפי אנשי מילואים בימי הכאוס הראשונים של המלחמה. הוא מדגיש כי הזדהה בפרטיו האמיתיים, עבר בדיקת סיווג וקיבל אישור רשמי לשרת. סנגוריו טוענים ל"הגנה מן הצדק", תוך שהם מצביעים על אפליה אל מול חיילים אחרים שגויסו בדיעבד באותה השיטה בדיוק.
גרסת התביעה: מצג שווא בחסות הכאוס מנגד, בפרקליטות מציירים תמונה של התחזות מתוחכמת. לפי התביעה, שמואלביץ' ניצל את הערפל המבצעי בפיקוד הדרום והציג מצגי שווא שאפשרו לו "להוציא" במרמה כתבי מינוי מקצין בכיר. המאבק המשפטי מתמקד כעת בשאלה האם הניסיון הצבאי שהציג היה אמיתי, או שמא מדובר בהונאה שחדרה ללב המערכת המסווגת.
הדלפות הווטסאפ ויחידות העילית אחת הנקודות הרגישות בתיק נוגעת לעבירות של מסירת ידיעות סודיות. למרות שבפרקליטות מודים כי המידע לא עבר לאויב, הם מאשימים את שמואלביץ' בחשיפת תכנים רגישים בפני גורמים לא מורשים – בהם טייס לשעבר וקצינים ביחידות מסווגות – באמצעות שיחות והתכתבויות ווטסאפ. שמואלביץ', מצדו, טוען כי חלק מהמידע היה גלוי באתר צה"ל, וכי במקרים אחרים המידע בכלל הגיע מהצד השני של השיחה.


יוזכר כי מי שפעל רבות לחשיפת הפרשה הוא סגן השר אלמוג כהן שלאורך תקופה ארוכה דרש לחשוף את שמו של המתחזה
המקרה מצטרף לשורה של פרשיות התחזות וריגול שנחשפו בחודשים האחרונים. רק לאחרונה דיווחנו על מתחזה לאדמירל בריטי שנתפס בטקס אזכרה, ועל חשיפת אלפי חשבונות מזויפים ברשת X באמצעות פיצ'ר חדש שמגלה את המקור הגיאוגרפי של משתמשים. פרשיות אלו מדגימות את הסכנות הטמונות בהתחזות, במיוחד כאשר מדובר במידע ביטחוני רגיש.
עוד יעודכן בהמשך הליכי המשפט ובחשיפת פרטים נוספים על המקרה.







0 תגובות