
שר הביטחון ישראל כ"ץ הנחה הבוקר (שישי) את צה"ל להכין תוכנית מקיפה להעברת כלל סמכויות האכיפה בנושאים האזרחיים ביהודה ושומרון לידי משטרת ישראל. ההחלטה, שהתקבלה בדיון עם הרמטכ"ל רב-אלוף אייל זמיר ובכירים נוספים בצה"ל, מהווה צעד משמעותי בהיערכות המדינה לקראת הקמת 104 יישובים חדשים ומיסוד החוות החקלאיות באזור.
"זה לא תפקידו של צה"ל וגם אין ביכולתו לטפל באכיפת הנושאים האזרחיים ביהודה ושומרון", הבהיר שר הביטחון. לדבריו, העלייה הצפויה בהיקף המתיישבים לאחר ההחלטות על הקמת היישובים החדשים, לצד התגברות האיומים הביטחוניים בחזית המרכז, מחייבת הפרדה ברורה בין תפקידי הצבא לבין האכיפה האזרחית.
"לא לרדוף אחרי נערים על הגבעות"
על פי ההנחיה, משטרת ישראל תידרש להיערך ולהקים כוח מתאים לעיסוק וטיפול בנושאים האזרחיים, ויוענקו לה כל הסמכויות והתקציבים הנדרשים לכך. צה"ל, לעומת זאת, ימשיך להתמקד במשימותיו המרכזיות - מלחמה בטרור הפלסטיני והגנה על הגבולות והיישובים מפני איומים ביטחוניים.
"תפקיד צה"ל הוא להילחם בטרור הפלסטיני, להתמקד בהגנה על הגבולות והיישובים מול איומים, לטפל בגבולות ובשטח עצמו ובאיומים ביטחוניים על ההתיישבות ועל מדינת ישראל, ולא לרדוף אחרי נערים על הגבעות", מסר כ"ץ.
כ"ץ הדגיש כי "כל האחריות לטיפול והאכיפה על היישובים והמתיישבים והנושאים האזרחיים תועבר לאחריות משטרת ישראל שתידרש להיערך בהתאם. זהו גם צעד משמעותי בחיזוק המשילות והשלטת חוק וסדר בשטחי יהודה ושומרון ופינוי צה"ל לביצוע משימותיו העיקריות".
על רקע משבר קוסרה והלחץ האמריקני
ההחלטה מגיעה על רקע האירועים בכפר קוסרה שבשומרון, שם הקימו קיצונים מאחז בלתי חוקי בתוך הכפר הפלסטיני בתחילת השבוע. רק לאחר 48 שעות הגיע צה"ל למקום והחל בפינוי, אך זמן קצר לאחר מכן המאחז הוקם מחדש. במהלך הפינוי ובזמן הגעת כוחות הביטחון למקום, הפעילים הקיצוניים תועדו חוסמים את הגישה לכפר בסלעים.
התנהלות צה"ל גררה ביקורת בין-לאומית קשה. שגריר ארצות הברית בישראל מייק האקבי סיפק תגובה יוצאת דופן לאירוע וכינה את הפורעים "טרוריסטים ישראלים". "צה"ל והמשטרה הגיעו לבקשתנו למקום כדי לפנות את הטרוריסטים הישראלים שביצעו את המעשים האלו", כתב ברשת X.

גורמים בכירים בממשל האמריקני ובקונגרס דרשו מישראל הודעת גינוי פומבית מראש הממשלה, ולא רק מהודעת שר הביטחון. בכירים בבית הלבן מעורבים בפתרון משבר התבצרות הפורעים בכפר, בין היתר לאור העובדה שאחד הבתים שעליהם צרו הפורעים שייך למשפחה בעלת אזרחות אמריקנית.
בעקבות סימני השאלה לגבי התנהלות הכוחות, צה"ל יפתח בתחקיר של אירועי קוסרה. במסגרת התחקיר, בצבא יבדקו בין היתר מדוע לקח 48 שעות לפנות את המאחז, ולאחר חזרת הקיצוניים - 24 שעות נוספות עד לפינוי הנוסף. בנוסף, תיבדק התנהלות הכוחות בשטח שנשלחו למאחז ולא פינו אותו. מסקנות התחקיר יוצגו לרמטכ"ל זמיר.
תגבור הגזרה והקפצת גדוד
על רקע האירועים, הרמטכ"ל זמיר הורה לתגבר את הגזרה ולחזק את השליטה המבצעית במרחב. במסגרת ההחלטה הורה זמיר להוציא גדוד חי"ר סדיר מרענון ולהקפיץ אותו לגזרה, ובמקביל להעמיד כוחות נוספים בעתודה להפעלה במקרה הצורך.
האירוע בקוסרה אינו היחיד שמעסיק בימים אלה את מערכת הביטחון. מאז הפיגוע שהתרחש בכפר תל לפני שלושה שבועות הוקמו באופן בלתי חוקי מאחזים נוספים ברחבי יהודה ושומרון, חלקם סמוך לאזור שבו התרחשה התקרית בקוסרה. כמה מהמאחזים האלה עדיין לא פונו בידי צה"ל.
המאחז הבלתי-חוקי שהקימו מתנחלים בתוך הכפר הפלסטיני קוסרה פונה בלילה שבין רביעי לחמישי פעם נוספת, לאחר שבימים האחרונים הפך למוקד של עימותים והעסיק כוחות רבים של מערכת הביטחון. במקביל, כוחות הביטחון הרסו מאחז בלתי-חוקי נוסף בפאתי הכפר ג'אלוד. בצה"ל כבר נערכים לאפשרות שהפעילים יחזרו למקום וינסו להקים מחדש את המאהל בקוסרה.
הפער בין האחריות הביטחונית לסמכות האכיפה
אחת הבעיות המרכזיות במצב הקיים היא הפער בין האחריות הביטחונית של צה"ל בשטח לבין סמכויות אכיפת החוק מול אזרחים ישראלים. לחיילי צה"ל קיימת סמכות לעכב אזרחים ישראלים ביהודה ושומרון ולפעול להפסקת מעשי אלימות, אולם צה"ל אינו הגוף שמבצע את החקירה והמעצר הפלילי של אזרחים ישראלים.
בפועל, באירועים שהתרחשו בעומק השטח נוצר לא פעם פער משמעותי. כוח צה"ל היה הראשון להגיע לזירה ונדרש לעצור את העימות, להפריד בין הצדדים ולנסות להשתלט על האירוע, אולם לצורך ביצוע מעצרים ופתיחת חקירה נדרשה הגעת המשטרה. הדבר היה מורכב במיוחד באירועים בשטחי A ו-B, שבהם אין נוכחות משטרתית שוטפת כפי שקיימת בתוך היישובים הישראלים.
כתוצאה מכך, בחלק מהמקרים המשטרה הגיעה רק לאחר שכוחות הצבא כבר היו במקום במשך זמן, ולעיתים בשלב שבו החשודים כבר עזבו את הזירה. הפער בין כוח צבאי שנמצא בשטח אך תפקידו המרכזי הוא ביטחוני, לבין המשטרה שהיא הגוף שאמור לבצע את האכיפה הפלילית, הפך לאורך השנים לאחת מנקודות החולשה בהתמודדות עם אירועים שבהם מעורבים אזרחים ישראלים.
רקע: אירועים שהדגישו את הבעיה
המהלך מגיע על רקע המתיחות ביהודה ושומרון בין המתיישבים לפלסטינים ואירועי פינוי המאחזים סמוך לכפר קוסרה. באירועים אלו התגלה בבירור הקושי המבצעי הנובע מחלוקת הסמכויות הקיימת.
בעבר, באירועים דומים סמוך לכפר קוסרה, נוצרו מצבים מורכבים שבהם צה"ל נדרש להתמודד עם אירועים אזרחיים. באחד המקרים, קבוצת מטיילים שכללה ילדים הותקפה על ידי עשרות תוקפים שיידו לעברם סלעים ואבנים. המלווים ירו להגנתם, ורק לאחר זמן הגיעה המשטרה לטפל בחקירה הפלילית.
המהלך שמקדם כ"ץ מבקש לשנות בדיוק את המציאות הזאת וליצור כתובת אחת ברורה לאכיפה האזרחית. במקום שכוח צבאי שמחזיק גזרה לצורך הגנה וסיכול טרור יידרש לנהל אירוע אזרחי ולהמתין להגעת המשטרה, הכוונה היא להעמיד למשטרה כוח ויכולת שיאפשרו לה לפעול באופן ישיר ורחב יותר במרחב.







4 תגובות