האם ה"מנגנון" באמת אמריקני? זה מה שחשף הבוקר ה'טיימס'

העובדה שישראל אפשרה לאו"ם המשתף פעולה עם חמאס לחלק את הסיוע בעזה, יצרה מצב שחמאס קיבל נתח משמעותי מתכולת המשאיות שנכנסו לרצועה, מה שתרם בפועל לחיזוקו של ארגון הטרור.

כעת מתכננת ישראל להעביר את האחריות לגופים פרטיים שזה עתה הוקמו, בעלי רקע עלום ומממנים שאינם ידועים.

ישראל וארה"ב אמרו שהסיוע ההומניטרי שיחולק בימים הקרובים באמצעות "חברות פרטיות", אינו קשור ליוזמה ישראלית, אלא לרעיון אמריקני עליו הסכימה ישראל. בכתבה ארוכה של ה'ניו יורק טיימס' הבוקר נטען כי לא כך הם פני הדברים.

היוזמה, שמוצגת על ידי תומכיה כמבצע עצמאי וניטרלי המנוהל בידי קבלנים אמריקאים, נמצאת בעיצומה. את האבטחה מספקת חברה בבעלות פיליפ פ. ריילי, לשעבר קצין בכיר ב-CIA, בעוד את גיוס התרומות מוביל ג'ייק ווד, יוצא הנחתים האמריקאי. ווד סיפר כי המערכת תיכנס לתוקף בהדרגה. אמש דווח על עיכוב נוסף של מספר ימים עד לתחילת החלוקה באמצעות המנגנון.

אמנם מייק האקבי, שגריר ארה"ב בישראל, הדגיש בתחילת מאי שמדובר ב"מיזם לא ישראלי", אך גורמים שמעורבים בפרויקט, כמו גם פקידים ישראלים, מודים בפני ה'טיימס' כי הרעיון נולד בירושלים כבר בשבועות הראשונים למלחמה.

לפי הדיווח בעיתון האמריקני, הדיונים הראשונים התקיימו בסוף 2023 בפורום בשם "מִקְוֵה יִשְׂרָאֵל", שהורכב מקצינים, אנשי עסקים ופוליטיקאים בעלי קשרים לממסד הביטחוני.

מטרת המיזם: להחליש את שליטת חמאס, למנוע זליגת מזון לשוק השחור או לידי מחבלים, ולעקוף את האו"ם – גוף שישראל רואה בו אנטי-ישראלי מובהק. התכנון כלל הקמת אזורי הפצה בפיקוח צבאי ישראלי, הרחק מאזורים הנתונים לאנרכיה.

עם זאת, באו"ם התריעו שהמהלך יגביל את הסיוע לאזורים מסוימים בלבד, ואף עלול לסכן אזרחים פלסטינים שייאלצו לחצות קווי לחימה כדי להגיע לאוכל. הארגון גם הביע חשש שהדבר יקל על תוכנית ישראלית להעברת אוכלוסייה מדרום לצפון הרצועה.

את הרעיון החל לקדם יותם הכהן, יועץ אסטרטגי שהצטרף למִנְהַל האזרחי (מת"ק), לצד לירן טנקמן, משקיע בתחום ההיי-טק, ומייקל אייזנברג, משקיע הון-סיכון ישראלי-אמריקאי. הכהן הפך לעוזרו של תא"ל רומן גופמן, המפקד הבכיר במִת"ק, ולימים יועצו הצבאי של רה"מ.

בפגישות שקוימו, בין היתר, בביתו של אייזנברג בירושלים, דנו המשתתפים בדרכים עקיפות לערער את שליטת חמאס באמצעות חלוקת סיוע על ידי חברות פרטיות. הכהן אף פרסם מאמר ביולי 2023, שבו כתב כי "כדי להשיג הישגים ארוכי טווח, ישראל צריכה לנהל את הסיוע בעצמה, תוך חיבור לאוכלוסייה האזרחית בעזה".

לפי התחקיר של ה'טיימס', בהמשך נוצר הקשר עם ריילי, לשעבר בכיר ב-CIA, שהיה מהראשונים שהגיעו לאפגניסטן לאחר פיגועי 11 בספטמבר. בשנת 2024, כשעבד בחברת ייעוץ אמריקאית בשם Orbis, היה שותף לכתיבת מסמך מפורט על הקמת מערכת סיוע חדשה שמבוססת על קבלנים פרטיים.

בנובמבר, נרשמו בארה"ב שתי ישויות – Safe Reach Solutions (S.R.S), חברת האבטחה, ו-Gaza Humanitarian Foundation (G.H.F), הקרן שתממן את המבצע. בראש השתיים עומד ריילי וווד. ווד אמר כי הקרן לא ממומנת בידי ישראל, וכי אינו שותף לשום תוכנית שתכליתה עקירה כפויה של פלסטינים.

S.R.S החלה לפעול בינואר 2025, ובמהלך הפסקת האש בינואר–מרץ תפקדה בנקודת בידוק מרכזית, שם בדקה רכבים פלסטיניים. אנשי מערכת הביטחון בישראל ראו בכך הרצה שקטה של מודל עתידי נרחב יותר.

לפי המסמכים, המיזם יכלול כאלף מאבטחים חמושים, יחליף את מערך חלוקת המזון של האו"ם, ויספק מזון לכמיליון פלסטינים. הקרן כבר החלה להקים ארבעה מוקדי חלוקה בדרום הרצועה. לדברי ווד, הקרן קיבלה מימון התחלתי מאנשי עסקים מערביים, ובהמשך גם למעלה מ-100 מיליון דולר ממדינה מערב-אירופית שלא נחשפה.

על אף ההפרדה הרשמית בין הקרן לחברת האבטחה, עורך דין אחד, ג'יימס קנדיף, רשם את שתיהן, ולאורך זמן שיתפו שתיהן את אותה דוברת. בנוסף, לפחות שתי קרנות נוספות בשם דומה נרשמו – בארה"ב ובשווייץ. הדוברים מטעמו של ווד טוענים כי הקרן הרשומה בדלאוור היא הגרסה האותנטית.

מדברי ה'טיימס' נראה כי ישראל, תוך גיבוי אמריקאי עקיף, מנסה להקים חלופה לאו"ם, במטרה לשנות את מאזן השליטה בעזה – לא בכוח הנשק, אלא בשליטה על הלחם, תוך העמדת פנים כי מדובר ביוזמה חיצונית.

מדינות רבות באירופה, כולל צרפת ובריטניה כבר הודיעו כי הן מתנגדות ליוזמת החלוקה החדשה, והבהירו שהן סומכות רק על האו"ם בהעברת הסיוע.

כך או כך, נראה שישראל אינה ממתינה לאור הירוק של האירופים, כאשר המנגנון צפוי להתחיל לפעול כבר בימים הקרובים.