כשהקרבות בעזה נכנסו לשלביהם הקשים ביותר, החלו לצמוח בישראל עשרות מיזמי ביטחונַיִים חדשים, רבים מהם פרי יוזמה של חיילי מילואים ששבו מהחזית.
בכתבת 'רויטרס' שמתפרסמת הבוקר (שלישי), תוארה תופעת ה"סטארפ-אפים" הישראלים שצמחו כפטריות אחר הגשם בעקבות אילוצי המלחמה.
צח ברגרסון, מהנדס בן 36, הוא אחד מאותם אלו שהבינו את הצרכים החדשים בעקבות המלחמה - ועשו מזה הון. לנוכח הסכנות בשדה הקרב, ובעיקר האיום מהאוויר, פיתח התקן לביש המבוסס על טכנולוגיה סלולרית, שמזהיר בזמן אמת מפני רחפנים עוינים. מיזם זה, שנקרא SkyHoop, החל לפעול בשטח באוקראינה, ונמצא גם במגעים מתקדמים עם משרד ההגנה האמריקני, מה שמדגיש את הביקוש למוצרי ההייטק הצבאי הישראלי.
ברגרסון אינו לבד. מאז ה-7 באוקטובר, קמו בישראל יותר משליש מהחברות הביטחוניות החדשות שנרשמו אצל ארגון Startup Nation Central, גוף הממפה את החדשנות הישראלית. רבות מהחברות האלה נולדו מתוך חוויות לחימה, ניסיון מצטבר של אנשי מילואים מהייטק, וצורך בשטח לפתרונות מיידיים. ליטל לשם, קצינת מילואים בעצמה, הקימה בדצמבר את קרן Protego Ventures, שזיהתה כבר כ-160 מיזמים בתחום. לדבריה, "חיילים חוזרים מהקרב ומקימים חברות לפתרון בעיות שפגשו בזמן אמת".
הדרישה העולמית לטכנולוגיות לחימה שעברו מבחן שדה גוברת. מערכות צבאיות במערב שואפות להשתדרג עם פתרונות מוכחים שמפתחים חיילים בעת לחימה. גם התעשייה המסורתית בישראל אינה נותרת אדישה. גורמים בכירים מעריכים שחברות כמו רפאל, אלביט והתעשייה האווירית ינסו לרכוש מיזמים צעירים או לפתח טכנולוגיות בעצמן בקצב מואץ.
במקביל לחדשנות הזו, שוקי ההשקעות גם הם משתנים. משקיעים אמריקנים, שבעבר נרתעו מהתחום הביטחוני בשל הרגולציה והסיכון, החלו להזרים הון. גם קרנות הון סיכון מקומיות מתגייסות, בתקווה לשכפל את ההצלחה הישראלית בתחום הסייבר. אך לא הכול ורוד. לדברי לשם, המכשול הגדול ביותר של החברות הצעירות יהיה היכולת להתרחב לשוק הגלובלי תוך התמודדות עם מגבלות רגולציה. "זו זירה קשה," היא מודה, "אבל כמו בסייבר, גם כאן לישראלים יש יתרון מובהק".
שוק היעד של המיזמים הישראליים משתנה. אם בעבר ראו את ארה"ב כ"שוק הקודש", עיניהם נשואות כעת לאירופה. מדינות אירופה, בהובלת נשיא ארה"ב דונלד טראמפ, נדרשות להשקיע יותר בביטחונן העצמי. לפי תוכנית חדשה של נאט"ו אותה כפה כאמור הנשיא האמריקני, הוצאות הביטחון יעלו מ-2% ל-5% מהתמ"ג, מתוכן 3.5% יוקדשו לביטחון ליבה. המשמעות: מאות מיליארדי דולרים יוזרמו לתחום בעשור הקרוב.
השפעה של שינוי זה כבר ניכרת. יצוא הביטחוני של ישראל ב-2024 שבר שיאים והגיע ל-14.8 מיליארד דולר, כשיותר ממחצית ממנו מיועד לאירופה, זינוק משמעותי לעומת 35% בלבד ב-2023. למרות קריאות מצד מדינות שונות להחרים את התעשייה הביטחונית של ישראל, המציאות מדברת בעד עצמה. "מי שקונה נשק, מחפש את הטוב ביותר," אמר תת-אלוף במילואים יאיר קולס, ראש האגף לשיתוף פעולה ביטחוני במשרד הביטחון. מסתבר שהטוב ביותר - נמצא כאן בישראל.
קולס הדגיש את ההשפעה של המלחמה באוקראינה, שבמסגרתה שולחות מדינות אירופה את הציוד הישן שלהן לאוקראינה ומחליפות אותו בטכנולוגיה חדשה, לעיתים קרובות מישראל. עם זאת, הוא גם הביע דאגה: "החדשנות של ישראל פורצת דרך, אבל קיים גם תהליך של דה-לגיטימציה. זה אתגר עצום. איני יודע כיצד זה ישפיע על התוצאות ב-2025".
ברקע כל זאת, מתרחש שינוי עומק בתפיסה הטכנולוגית. אבי חסון מ-Startup Nation Central טוען שמדובר בגל חדש של מהפכה טכנולוגית, המזכיר את זו שהולידה את הסמארטפונים לפני שני עשורים. לדבריו, השאלה כעת היא כיצד יגיבו הגופים הוותיקים, האם יאמצו את החדשנות הצעירה או ינסו לרדוף אחריה. "אנחנו חיים בעולם אחר לגמרי עכשיו," הוא מסכם.
הסיפור של SkyHoop הוא רק דוגמה אחת. יזמים צעירים, לרוב קצינים ומומחים טכנולוגיים ששירתו במילואים, ממנפים את ניסיונם ומפתחים כלים מתקדמים שמתאימים ללחימה המודרנית. השוק הבינלאומי פותח בפניהם דלתות, וישראל, גם בזירה הביטחונית, ממשיכה להוביל את החדשנות הגלובלית למרות המחלוקות.
0 תגובות