בחגי תשרי, כשאווירת הימים הנוראים ספוגה ביראה ובתפילה, בבית הכנסת של חב"ד בקטמונים, ירושלים, עומד הרב ישיעהו וייס כשליח ציבור, נושא את זעקת הקהל אל כסא הרחמים. כחזן המוביל את כל תפילות החג – משחרית ועד מוסף – הוא מביא עמו לא רק את הקול והמנגינה אלא גם הכנה רוחנית וגופנית שמגלמת את המשמעות העמוקה של התפילה בחב"ד. בראיון מרגש עם משה מנס משתף הרב וייס כיצד מתכוננים לעבודה שבלב על 'לב שבור' וכיצד נשמע נוסח חב"ד, עם הגייתו הייחודית ומנגינותיו המוכרות.
הכנה רוחנית וגופנית: שליחותו של החזן
להיות שליח ציבור בימים הנוראים זה לא עניין של מה בכך, "ההכנה היא כפולה," מסביר הרב וייס. "יש את ההכנה הרוחנית – חשבון נפש של חודש אלול, עבודה על עצמי כשליח ציבור. כשאני אומר 'אני העני ממעש' צריך להרגיש את המשקל של המילים. ההכנה כוללת גם עיון מעמיק במחזור, הבנת פירוש המילים וחיבור למשמעותן. "אני שואל את עצמי: מה אני מבקש מהקדוש ברוך הוא, בשבילי ובשביל הציבור?"
נוסח חב"ד: הגייה גיאוגרפית ומנגינות מוכרות
נוסח חב"ד, למרות שורשיו האשכנזיים, הוא ייחודי בהגייתו ובמנגינותיו. "הנוסח לא שונה בהרבה מהנוסח האשכנזי הכללי, אבל יש בו טעם מיוחד," מסביר הרב וייס. "ההגייה היא גיאוגרפית – ברוסיה, שם צמחה חב"ד, הוגים מילים כמו 'בורוך' במקום 'ברוך', עם נגיעה רוסית." הוא מציין כי חב"ד אינה מקשה אחת: "יש כאלה שמתפללים בהגייה ספרדית, אחרים בהגייה ליטאית או רוסית. זה תלוי במקום ובמסורת."
המנגינות, לעומת זאת, הן הלב של התפילה בחב"ד. "אנחנו משתמשים במנגינות מוכרות, כאלה שהציבור מכיר מהתוועדויות ומאירועים," אומר הרב וייס. "אבל אני נצמד לנוסח המסורתי שקיבלתי מאבא שלי. אני לא מכניס מנגינות חדשות כמו של קרליבך או חיים בנט, אלא אם כן זה מתאים לקהל." הוא נזכר בחוויה מביכה מברוקלין, שם שמע חזן שהכניס מנגינה יפה אך לא מתאימה למוסף של ראש השנה. "זה לא התחבר לי. בימים הנוראים, המנגינה צריכה להיות מדויקת, לא קונצרט."
הקטע שמרעיד את הלב: בקשת השליח ציבור ונתנה תוקף
הרב וייס בחר לשתף בשני קטעים שמייצגים את עוצמת התפילה בחב"ד. הראשון הוא קטע מתוך תפילת הביניני, שמושר בנוסח מסורתי שקיבל מאביו. "זה קטע שקט, שבו הקהל יושב ומקשיב לחזן," הוא מסביר. "המילים – 'יראתי בפצותי שיח להשחיל' – מדברות על הפחד של השליח ציבור כשהוא עומד לפני הקדוש ברוך הוא ביום הדין. זה רגע שבו אתה מרגיש את האחריות, במיוחד כשיש אנשים חשובים בקהל. דווקא מתוך לב שבור, מתוך ענווה, אתה יכול לפצות את הפה."
הקטע השני הוא "נתנה תוקף", הפיוט שמרטיט את לב כל יהודי, בין אם הוא חסיד חב"ד או לא. "זה קטע שמחבר אשכנזים וספרדים," אומר הרב וייס. "אני שר אותו בנוסח פשוט, כמו שלמדתי מאבא שלי, בלי תוספות מיותרות. המילים – 'מי יחיה ומי ימות' – כל כך חזקות, שלא צריך קונצרט. אתה רק צריך להיצמד לפירוש המילים, והקהל מתחבר." הוא מוסיף כי המנגינה של "נתנה תוקף" בחב"ד מתחילה בשקט, עם התעצמות הדרגתית, עד לשיא של "כבקרת רועה" שמביא את הקהל להתרוממות רוחנית.
תפילה לחיים ולמתיקות
הרב וייס מסיים את השיחה בקריאה לתפילה שתתקבל ברצון. "אנחנו מתפללים שכולנו נגזר לחיים טובים, לגאולה שלמה," הוא אומר. "אבל כשאנחנו אומרים 'שנה טובה ומתוקה', הכוונה היא למתיקות אמתית – לא רק חיים, אלא חיים שיש בהם טוב וברכה, בלי צורך בניתוחים או קשיים." הוא מדגיש את כוחה של התפילה הפשוטה, שמגיעה מהלב, כדרך לחבר את עם ישראל כולו.
פרקים נוספים של עבודה שבלב:
התפילה של חב"ד | 'עבודה שבלב' עם הרב אליסף חפץ
משמח הלבבות הרב אלחנן משמרתי: "נכנסת עצוב ויצאת שמח? זה מה שאני רוצה!"
עשרות שנות תפילה בברסלב | 'עבודה שבלב' עם הרב משה ביננשטוק
תפילה שמרגישה כמו הופעה? | 'עבודה שבלב' עם החזן צבי וייס
נוסח ע"מ, טריפוליטאי ותוניסאי | 'עבודה שבלב' עם יובל טייב
בין פוניבז' לחברון | החזן יחיאל לכטיגר בריאיון
"הפיוט שמרסק" | הפייטן יניב מדר בריאיון
'וכל מאמינים' במנגינת 'התקווה' | 'עבודה שבלב' עם הרב ירחמיאל וייס
0 תגובות