למה בכלל מכשירים כלים?
הרב אליהו פנחסי פתח בהסבר הבסיסי: "כשאדם מבשל עם חמץ, החום גורם לחמץ להיכנס לדפנות הכלי. ברגע שנשתמש בו בפסח - הכלי יפלוט את מה שבלע, ונמצא שאנו אוכלים חמץ".
עיקרון זה הוא הבסיס לכל שיטות ההכשרה: כמו שבולע כך פולט. כלי שבלע על ידי חום ונוזלים - יוצא בהגעלה. כלי שבלע ביבש, כמו פלטה או רשת מנגל - צריך ליבון חמור של לפחות 380 מעלות צלזיוס.
"הייתי ממליץ שלכל משפחה תהיה מערכת כלים נפרדת לפסח", הוסיף הרב פנחסי, "ככה יוצאים מידי כל הספקות - וגם זה לא יקר כמו שחשובים".
כיריים ורשתות גז - החצובות
המבערים עצמם: ניקיון יסודי מספיק לכולם - האש מכשירה את עצמה כל הזמן. הרב שמואל בורנשטיין הסביר: "מאחר שהאש שורפת את כל מה שנוגע בה ללא הרף, היא מכשירה את עצמה בשימוש הרגיל".
החצובות (המסגרת שעליה מונחים הסירים): קורה לא פעם שמוזגים ושופכים ומנטף עליהן חמץ גמור. לכן:
- ספרדים - הגעלה ברותחים. אפשר גם לעטוף בנייר כסף כדי שלא יהיה מגע ישיר עם הסיר.
- אשכנזים - מחמירים לעשות ליבון עם ברנר, או לקנות חצובות חדשות.
טיפ מעשי: חצובות חדשות זולות ופותרות כל שאלה. הרב בורנשטיין: "רוב האנשים היום קונים חצובות חדשות - יותר נוח, יותר בנוח, ומרגישים יותר בנוח שעושים את הדברים כראוי".
כיריים אינדוקציה וכיריים קרמיות
השכבה העליונה של שני הסוגים - המקום שבו הסיר נוגע בכיריים: נחשבת לצורכי הלכה כזכוכית. הרב בורנשטיין הסביר: "לא ברור מה החומר המדויק של האינדוקציה, אבל השכבה העליונה שבה נוגע הסיר היא זכוכית לכל דבר".
- ספרדים - ניקיון יסודי מספיק, שכן זכוכית אינה בולעת על פי הלכה.
- אשכנזים - לכתחילה להחמיר ולהחליף.
- מקומות ציבוריים (מלונות, אולמות, קייטרינג) - חייבים להחמיר לכולם ללא יוצא מן הכלל.
טוסטר, סנדוויצ'ר, נינג'ה פוד ומכשירים דומים
אי אפשר להכשיר כלים אלה. ליבון חמור יהרוס אותם, והשולחן ערוך פוסק: כל דבר שהכשרה תהרוס אותו - הכשרה לא מועילה בו. בנוסף, מכשירים אלה ספוגים בשומנים ואדי חמץ שקשה מאוד לנקותם לעומק.
הרב פנחסי: "ה'נינג'ה פוד' - שמים בפנים מאכלים וחמץ גמור, קשה מאוד לנקות, ספוג בזיעה ובשומנים. אני לא ממליץ להשתמש בו בפסח".
מסקנה: לקנות חדש לפסח או לא להשתמש. קשה מאוד להכשיר ויש הרבה בעיות.
תנור אפייה
אם הוא לא תנור פירוליטי, קשה מאוד להכשיר. הרב פנחסי הביא את דעת מרן הרב בן ציון אבא שאול זצ"ל (שו"ת "אור לציון"): עדיף שלא להשתמש בתנור בפסח כלל.
פתרון מומלץ: טוסטר אובן חדש - עולה 200–300 ש"ח ופותר את כל העניין.
הרב בורנשטיין: "יש לנו בבית טוסטר אובן כבר 15 שנה שמשתמשים בו רק בפסח. פשוט החלטנו לא להכשיר תנור, וזה עובד מצוין. גם העוגות יוצאות טעימות.
אם בכל זאת אין ברירה ומוכרחים להשתמש בתנור הקיים: לנקות ולקרצף היטב עד שאין שום שמנוניות או לכלוך, להסיק על חום מקסימלי לפחות שעה שלמה.
תבניות: חדשות בלבד.
הרשת הפנימית: לעטוף היטב בנייר כסף ולשמש אותה כמדף לתבניות החד-פעמיות בלבד - לא להניח עליה אוכל ישירות.
מנגל
ליבון חמור דורש 380 מעלות צלזיוס לפחות. מנגלי גז מגיעים לכ-300 מעלות בלבד - ולכן אינם מספיקים לליבון.
שימו לב לטעות נפוצה: הסקאלה המסומנת על רוב מנגלי הגז המיובאים היא בפרנהייט, לא בצלזיוס. מה שכתוב "600" על המנגל שווה לכ-315 מעלות צלזיוס - לא מספיק לליבון חמור. הרב פנחסי: "שימו לב - לכולם יש שעון על המנגל וכתוב שם אפילו 500 ואם לא 600. זה פרנהייט. פרנהייט זה חצי מזה בצלזיוס".
מסקנה: הרשתות - חדשות בהכרח. עדיף מנגל חדש לפסח. אם משתמשים במנגל הישן - המסגרת עצמה אפשר להקל בה, אך הרשת שעל גביה מונח האוכל חייבת להיות חדשה.
פלטת שבת
פלטות בולעות ביבש - שכן חלות ולחמניות מונחות עליהן ישירות בחום - ולכן זקוקות עקרונית לליבון חמור.
ספרדים - ניקיון יסודי, להדליק את הפלטה כשעתיים שלמות, ולאחר מכן לעטוף בשתי שכבות נייר כסף בצורה יסודית. אפשר להשתמש.
פלטה עם משטח זכוכית - לספרדים ניקיון בלבד מספיק, שכן זכוכית אינה בולעת.
אשכנזים - מחמירים בנושא זה, עדיף פלטה חדשה לפסח.
הרב בורנשטיין הדגיש: "בבתים רבים שמים על הפלטה חלות לשבת - זה כבר לא 'מיעוט שימוש'. זה שימוש ממשי".
מדיח כלים
ספרדים - לפרק לגמרי ולנקות הכל לעומק, להוציא ולשטוף היטב את כל הרשתות והמדפים, להפעיל ריצה ריקה מלאה עם סבון - אפשר להשתמש.
הרב פנחסי ביסס את ההיתר על שיטת הרב עובדיה יוסף זצ"ל: הסבון הוא "נותן טעם לפגם" - כלומר הוא הופך כל טעם שנפלט לבלתי ראוי למאכל, ולכן מבטל את החשש ההלכתי. זהו המושג ההלכתי המרכזי שמתיר את השימוש.
אשכנזים - מחמירים, לא להשתמש.
מיקרוגל
ספרדים - ניקיון יסודי של כל הפנים, להוציא ולשטוף את הכל שמסתובב מזכוכית, להניח כוס עם מים וסבון ולהפעיל כ-5 דקות (האדים הסבוניים פוגמים את הדפנות), לנקות לאחר מכן לעומק - אפשר להשתמש.
הרב פנחסי הוסיף בכנות: "אני בבית מחמיר ולא עושה את זה".
אשכנזים - לכתחילה עדיף שני מיקרוגלים (אחד בשרי, אחד חלבי), ולפסח - מחמירים.
קומקום חשמלי ומיחם
לכולם: למלא מים, להרתיח עד הסוף, לרוקן - זה מספיק לגמרי.
המיחם המודרני: הכיסוי בדגמים החדשים הוא פלסטיק קשיח גבוה (זהו תנאי תקן בטיחות - כדי שאם ייפול לא יישפכו מים רותחים). הפלסטיק אינו מתחמם ולכן אינו בולע.
הרב פנחסי: "אני רגוע לגמרי. מה זאת אומרת רגוע? לנקות את המיחם, להרתיח, לרוקן - ואפשר להשתמש".
מקרר ומקפיא
הכל קר - ניקיון יסודי מספיק לכולם. לשים דגש מיוחד על ניקוי הגומיות שבהן מצטבר לכלוך.
חשוב ביותר - חמץ גמור לא משאירים בבית, גם לא מאחורי "מכירה לגוי". הרב פנחסי סיפר מקרה אמיתי שהכיר: ילד מצא נקניקיות סויה שהכילו חמץ עמילני בפריזר, חימם במיקרוגל ואכל - חמץ גמור בפסח, בגלל שהאבא "מכר" אך השאיר פיזית בתוך הבית.
הכלל הפרקטי: חמץ גמור לא נשאר פיזית בבית. ספק חמץ (קמח, שמרים, אבק אפייה) - אפשר למכור ולהניח מאחורי מחיצה.
סבונים וכו' וסוגי חמץ עמילני - אפשר למכור ומספיק, אין צורך לזרוק.
סכו"ם וכלי מתכת - הגעלה ביתית: איך עושים בדיוק?
אין צורך ללכת להגעלה השכונתית. ניתן לגמרי לבצע הגעלה ביתית מלאה.
לקחת סיר גדול, למלא מים, להמתין שירתחו ויעלו בועות ממש, להוסיף סבון לתוך המים הרותחים - ולהכניס כלי אחר כלי בזהירות עם כפפות.
פרט חשוב שהרב פנחסי הדגיש: לא חייבים להכניס את כל הכלי למים בבת אחת. אפשר להכניס חצי כלי, להוציא, להפוך, ולהכניס את החצי השני. זה פרט מקל מאוד עבור סירים גדולים.
חשוב לדעת: הכלי חייב להיות נקי לחלוטין, ללא מדבקות ובלי שום דבר חוצץ. לאחר ההגעלה - לשטוף במי ברז. אין ברכה על הגעלת כלים.
על פי אשכנזים: עדיף שיעברו 24 שעות מאז השימוש האחרון בכלי לפני ביצוע ההגעלה.
כוסות וצלחות זכוכית
ספרדים - הגעלה ברותחים מספיקה, שכן זכוכית אינה בולעת על פי ההלכה.
אשכנזים - מחמירים גם בכלי זכוכית.
הרב פנחסי: "כמה עולה שישיית כוסות זכוכית? גרוש וחצי. אני מגזים - 20–30 שקל. ולכן אין בעיה. לא כדאי להתעסק - תקנו חדש".
פורצלן וכלי חרס - לא ניתן להכשיר
לכולם ללא יוצא מן הכלל: פורצלן, חרס, וכלים עם ציפוי גלזורה - אסור להשתמש בהם בפסח ואין שום אפשרות הכשרה. זוהי הלכה פסוקה לכל העדות.
מג'ימיקס, מיקסר ומטחנת בשר
מג'ימיקס ומיקסר: מי שהשתמש בהם ללישת בצק חמץ - חמץ עלול להימצא בפירוק ובסדקים הפנימיים. יש לפרק לגמרי ולנקות כל חלק לעומק. אם הכניסו לחם - צריך הכשרה אצל גורם מוסמך. הרב פנחסי: "פעם היו שמים לחם בקציצות. היום כמעט לא שמים - אבל מי שכן שם, צריך להכשיר".
מטחנת בשר: בשר עצמו אינו חמץ - ניקיון יסודי מספיק. אם טחנו שם לחם - לקחת לגורם מכשיר מוסמך. הרב פנחסי הבהיר: "יש לך את הגלגל ויש את החורים - קל להכשיר, זו לא בעיה, רק צריך לשבת עם מישהו שמבין בהכשרה".
בשר גולמי מהמקפיא - לא צריך כשר לפסח
נושא שרבים אינם יודעים וטועים בו: בשר גולמי שאינו מעובד - חתיכת בשר פשוטה מהניילון, מצונן או קפוא - אפילו אם לא כתוב עליו "כשר לפסח", מותר לגמרי לפסח.
הרב פנחסי הדגיש: "ראיתי כתוב בעלונים של פסח שצריך לזרוק - זה לא נכון. לא מזריקים לזה, חברים, סיפורים. בשר גולמי שמביאים אותו מהניילון, מצונן, כלום לא כתוב כשר לפסח - אין שום בעיה".
חשוב: הכוונה לבשר גולמי בלבד - לא לקציצות, לא לנקניקיות, לא לעוף מעובד, ולא לשום מוצר או בשר שעבר עיבוד במפעל וכו'.
עופות שלמים - מותרים לגמרי. פרט שחשוב לדעת: עופות אוכלים קטניות לפני השחיטה - לא חמץ. לכן ספרדים שאוכלים קטניות בפסח אין להם שום בעיה גם מצד זה.
המלח - כשר לפסח כל השנה
מלח רגיל כשר לפסח כל השנה ללא כל הגבלה. אין שום צורך לקנות מלח מיוחד לפסח.
ספרים ליד שולחן האוכל
ספרים שמביאים לשולחן האוכל - חובה לנקות לפני פסח, שם מצטברים פירורי חמץ. הרב בורנשטיין תיאר בעצמו: "אשתי אמרה לי: 'תראה, הספר מלא פירורים' - זו בעיה".
ספרדים - מקלים בדרך כלל לגבי ספרי קודש שאינם באים לשולחן.
אשכנזים - מחמירים יותר.
לכולם: סידורי קידוש, ספרי ברכת המזון וספרים שמביאים לשולחן - לנקות היטב, ועדיף להחליף לגרסת פסח.
הרב בורנשטיין: "הרב חיים קנייבסקי זצ"ל החזיק ספרים מיוחדים שלמד בהם רק בפסח".
מיני-בר ומתקני מים חמים/קרים
מתקני שתייה ביתיים ובמשרדים: ייתכן שיצאו מהם אדים שנגעו בחמץ ליד הפייה. לנקות את הפייה היטב ולעבור עליה עם מים רותחים - ומותר לשימוש. הרב פנחסי: "אם אתה מערה מים רותחים סביב הפייה - זה מספיק".
ציפוי נייר כסף על כל המטבח - לא חובה
הרב פנחסי אומר בצורה ברורה: "לא צריך - לא לספרדים ולא לאשכנזים. מי שרוצה לעשות - אשרי ישראל, אבל אין חובה הלכתית".
הנוהג לצפות את כל פינות המטבח בנייר כסף הוא מנהג חומרה שנותן הרגשה של פסח - לא דרישה שמחייבת מישהו. הוא הוסיף בהומור: "התקשר אלי מישהו על תריסים. תגיד לי, אתה רציני? תריסים תנקה בסוכות, אין שום עניין. אם אתה רוצה לנקות תריסים - תנקה אתה בעצמך".
קמח, שמרים והמימונה
בשורה ליוצאי צפון אפריקה: קמח הוא ספק חמץ בלבד - לא חמץ גמור (עובר תהליך קיטור ולא ברור אם החמיץ). לכן ניתן למכור ולשמור בארון. שמרי "שמרית" של חברת שמרית (בד"ץ רבנות בת-ים) - אינם חמץ כלל. העדה החרדית: כל השמרים בארץ אינם חמץ.
מסקנה מעשית: אפשר לשמור בבית קמח ושמרים כל הפסח, לנפות לפני השימוש - ולהכין מופלטות טריות ועוגות במוצאי החג לשמחת המימונה.
כלים חד-פעמיים - הפתרון הקל לכולם
הרב בורנשטיין: "כלים חד-פעמיים לא צריכים כשרות לפסח - לא על הכסף, לא על התבניות, לא על נייר הכסף.
מה שכן רצוי לכתחילה - כלים שמשתמשים בהם עם שתייה חמה: עדיף קרטון על פני פלסטיק". מדוע? מיכלי פלסטיק בחום גבוה עלולים לפלוט חומרים לשתייה ויש מי שמחמיר בנושא.
קרטון - פשוט ועדיף.
כוסות זכוכית, כוסות פלסטיק לשתייה קרה, תבניות, וצלחות חד-פעמיות - ללא כל הכשרה, ללא ספקות, ויש לאישה הרבה פחות עבודה.
עיקרי הדברים - מדריך מרוכז לכל המשפחה
מותר ללא הכשרה:
- בשר גולמי מהמקפיא (לא מעובד) - מותר גם בלי "כשר לפסח"
- מלח - כשר לפסח כל השנה, אין צורך לקנות חדש
- מקרר ומקפיא - ניקיון יסודי מספיק
- קומקום ומיחם - הרתחה וריקון מספיקים
- מבערי הגז - ניקיון יסודי מספיק
- כלים חד-פעמיים - ללא כל הכשרה
- קמח ושמרים - אפשר למכור ולשמור למימונה
דורש הכשרה (לפי הוראות בסעיפים לעיל):
- חצובות גז - הגעלה / ליבון / החלפה
- פלטת שבת - ניקיון + הדלקה שעתיים + נייר כסף כפול
- סכו"ם וכלי מתכת - הגעלה ביתית בסיר רותח
- מדיח כלים (ספרדים) - ריצה ריקה עם סבון פוגם
- מיקרוגל (ספרדים) - אידוי עם מים וסבון
- מג'ימיקס ומטחנת בשר - פירוק וניקיון יסודי
לקנות חדש - לא ניתן להכשיר:
- טוסטר, סנדוויצ'ר, ניג'ה פוד
- רשתות מנגל
- תנור אפייה (עדיף טוסטר אובן חדש)
- פורצלן, חרס, כלים עם גלזורה - לעולם לא
- כוסות זכוכית (לאשכנזים)
על חומרות ושלום הבית - המסר החשוב ביותר
בין ההלכות עלה בשידור מסר שהרבנים הדגישו שוב ושוב, ולהגשמתו הקדישו לא פחות זמן מאשר לעצם הדינים.
הרב פנחסי: "לעשות חומרות - אבל לא על חשבון הגברת ולא על חשבון הבית. אם ניכנס לחג עם כעסים, לחצים ומריבות - זה לא שווה שום דבר".
הרב בורנשטיין הביא את הסיפור המפורסם מהאדמו"ר השר שלום מבעלזא: ישב הרב בסדר, אמו ישבה לצדו. הגיש לה המשרת מרק - ומיד לקחה חתיכת מצה, פיררה ושמה לתוך המרק. החסידים שסביבם נדהמו - שרויה (מצה רטובה) נחשבת אצל חסידים כחמורה ביותר. הרב לא מחה. אחר כך, כשפנו אליו בתמיהה, השיב: "כבד את אביך ואת אמך' - דאורייתא. שרויה - בקושי מנהג".
ולבעלי תשובה שנמנעים מלבקר הורים בטענת "הכשרות שלהם לא כמו שלי": הרב בורנשטיין קרא בחריפות: "זה בושה וחרפה. אתם לא צדיקים מי שעושה את זה. ברור שאם ההורים אוכלים טרף - לא יכולים לאכול. אבל אם הם שומרים כשרות רגילה - 'כבד את אביך ואת אמך' זה דאורייתא, שאר הדברים זה דרבנן. להיות צדיק על חשבון אחרים - זה גרוע מאוד".
וסיפר מקרה שהזיל דמעות: בעל תשובה שהחל לבקר שוב את הוריו לאחר ששמע שיעור בנושא. הגיע עם משפחתו - ואמו הוציאה קלסר עם רשימת כל המוצרים שקנתה, כולם עם הכשר מהודר. "התחלתי לבכות", סיפר הרב. "כשהם הגיעו - הם היו מוכנים להתקרב".
בפרק הבא: כשרות המוצרים לפסח
בשידור המשך של "שואלין ודורשין" עם הרב אליהו פנחסי והרב שמואל בורנשטיין, בהגשת יוסי עבדו, נעסוק בכשרות מוצרים לפסח: משחות שיניים, תרופות, קוסמטיקה, נייר כסף, כוסות חד-פעמיות ועוד. אל תפספסו.
צפו בתוכנית המלאה בראשית הכתבה
קרדיטים:
- תחקיר והגשה: יוסי עבדו
- עיצוב אולפן: ידידה כהן
- עריכה: שלמה רוטנברג
- בימוי: אבי לודמיר
- צילום: למי עזוז
- הפקה: איציק אוחנה
- ניהול מחלקת מדיה: ידידיה כהן
0 תגובות