יהודים רבים פותחים בכל ערב מחג הסוכות את הסידור ומזמינים אל הסוכה את האושפיזין: אברהם, יצחק ויעקב, משה ואהרן, יוסף ודוד. לפי המסורת, כל שבעת האושפיזין מגיעים בכל לילה, אלא שבכל יום עומד אחד מהם בראש, לפי הסדר הנהוג באותה קהילה.
המנהג כל כך מוכר ומושרש, עד שכמעט לא עוצרים לשאול את השאלה הפשוטה ביותר: מאיפה הוא בכלל הגיע? זו בדיוק השאלה שהציב יוסי עבדו לרב אברהם מימון, רב קהילת "שערי ציון", ראש כולל "בית יוסף" ומחבר הספר "בסוכות הושבתי - אוצר המקיף לענייני סוכות", בפרק הפתיחה של הסדרה החדשה "אושפיזין עלאין קדישין" ב'כיכר השבת'.
המקור המרכזי למנהג: הזוהר
בזוהר הקדוש, בפרשת אמור דף ק"ג ע"ב, מתואר כיצד רב המנונא סבא היה עומד בפתח הסוכה, מבפנים, ומזמין את האושפיזין. הזוהר מזכיר במפורש את אברהם אבינו ואת דוד המלך, ולצדם חמישה צדיקים נוספים. מכאן מתחילה אחת השאלות המפתיעות של הפרק: מי הם אותם חמישה?
הרב מימון הפנה את תשומת הלב לכך שנוסח הזמנת האושפיזין המוכר לנו אינו מופיע בתלמוד הבבלי או הירושלמי, וגם אינו בולט בספרות ההלכתית של הראשונים.
לדבריו, ניתן להסביר זאת בכמה דרכים. אפשרות אחת היא שהזוהר לא היה מצוי בידי כל הראשונים כפי שהוא מצוי בידינו כיום. אפשרות נוספת היא שמדובר בעניין קבלי ומנהגי, ולא בהלכה פסוקה מן הסוג שעמד במרכז ספרי ההלכה של הראשונים.
הרב הביא גם בשם מקורות מאוחרים הסבר חריג יותר: ייתכן שמרן בעל השולחן ערוך נמנע מלהזכיר את המנהג כדי שלא ייווצר מצב שבו אדם מזמין את האושפיזין, אך אינו מקיים את החלק שהזוהר מדגיש במיוחד - הדאגה לעניים.
בהקשר הזה סיפר יוסי עבדו כי שאל בעבר את הרב בן ציון מוצפי האם לדעתו הרמב"ם הכיר את הזוהר הקדוש. לדבריו, הרב מוצפי השיב לו בחיוב.
"קללות שלא נעים לחזור עליהן באולפן": החלק של העניים
הזוהר קושר בין האושפיזין לבין העניים, ורואה בחלק שניתן לעניים חלק מסעודתם של האושפיזין עצמם. הרב מימון הדגיש כי הזוהר משתמש בלשון חריפה מאוד כלפי מי שמארח כביכול את האושפיזין, אך אינו משמח עניים מסעודתו. "יש שם קללות שלא נעים לחזור עליהן באולפן", אמר הרב, והעדיף שלא לפרטן.
לדבריו, ניתן להפריש כבר בתחילת החג סכום לצדקה עבור שבעת ימי הסוכות, ולייחד בכל יום חלק ממנו לכבוד האושפיז של אותו היום. חלק של סעודה בכל יום לכבוד האושפיזין של אותו היום.
יוסף, פנחס או שלמה? מי באמת מגיע לסוכה
הסדר הקבלי הנפוץ אצל ספרדים וחסידים הולך לפי סדר הספירות: אברהם, יצחק, יעקב, משה, אהרן, יוסף ודוד. לעומת זאת, במנהג אשכנז הרווח הולכים לפי סדר הדורות: אברהם, יצחק, יעקב, יוסף, משה, אהרן ודוד. כלומר, יוסף מקדים את משה ואהרן.
אבל אלה אינן שתי האפשרויות היחידות. הרב מימון הביא בשם "קיצור הכוונות" לרמח"ל שיטה נוספת, ובה יוסף אינו האושפיז השישי. במקומו מופיע פנחס: אברהם, יצחק, יעקב, משה, אהרן, פנחס ודוד. לדברי הרב, השיטה קשורה למושג "שבעה כורתי ברית", שבו נמנים אברהם, יצחק, יעקב, משה, אהרן, פנחס ודוד.
שיטה רביעית הביא הרב בשם "יסוד יוסף" לרבי יוסף מדובנא, וגם בה יוסף אינו מופיע. לפי שיטה זו הסדר הוא אברהם, יצחק, יעקב, משה, אהרן, דוד ושלמה.
הרב הצביע בשידור גם על סתירה לכאורה בין מקורות שונים המיוחסים למסורת האר"י, בשאלה אם הסדר הולך לפי הספירות או לפי סדר הדורות. המסקנה המעשית שלו הייתה פשוטה בהרבה מכל הפלפול: כל אחד ינהג כמנהג אבותיו.
ומה קורה ביום השמיני?
בחוץ לארץ, שם יושבים בסוכה גם בשמיני עצרת מחמת ספק היום, מופיעות מסורות שונות על "האושפיז השמיני".
הרב הביא דעות שלפיהן שלמה המלך הוא האושפיז של שמיני עצרת, לצד מקורות שלפיהם כל שבעת האושפיזין מגיעים יחד.
בשם "כל מבשר" הביא גם רעיון חריג במיוחד: בשמיני עצרת, בעקבות דברי חז"ל על "קשה עלי פרידתכם" ו"עשו לי סעודה קטנה כדי שאיהנה מכם", הקדוש ברוך הוא עצמו כביכול הוא האורח של היום השמיני.
"אורח לא מזמין אורח": מה עושים כשמתארחים?
מה עושה אדם שמתארח בסוכה של מישהו אחר? האם הוא יכול לפתוח את הסידור ולהזמין את האושפיזין לפי המנהג שלו? לדברי הרב מימון, "אורח לא מזמין אורח".
הרב הסביר שכפי שאדם המתארח בביתו של חברו אינו מזמין אדם שלישי בלי רשות בעל הבית, כך לדבריו גם באושפיזין: אם בעל הבית נוהג להזמין, האורח נכלל בהזמנה שלו. אם בעל הבית אינו נוהג בכך, האורח יבקש את רשותו.
עבדו, שסיפר על מקרים שבהם הוא מתארח אצל בני משפחה, ותהה איזה סדר אושפיזין אמור ספרדי לומר כשהוא מתארח בסוכה הנוהגת כמנהג אשכנז. תשובת הרב הייתה ברורה: האורח מצטרף למנהגו של בעל הבית ואינו יוצר סדר הזמנה נפרד לעצמו.
איפה שרה, רבקה, רחל ולאה?
איפה האמהות? הרב מימון השיב כי בשם הספר "מדבר קודש" מובא שגם האמהות מגיעות לסוכה. הרב עצמו הסתפק כיצד להבין את הדברים: האם שרה מגיעה לצד אברהם, רבקה לצד יצחק וכן הלאה, או שכל ארבע האימהות נמצאות בכל לילה יחד.
לדבריו, מדברי הרמ"ק שלפיהם כל שבעת האושפיזין נמצאים בכל לילה יש מקום לצדד שגם האימהות כולן מגיעות בכל לילה. הרב הוסיף שלפי אותו מקור גם אליהו הנביא מגיע לסוכה, והביא לכך רמז משמו "תשבי" ומן הפסוק "בסוכות תשבו שבעת ימים".
מבפנים, בפה ובשמחה: כך מזמינים לפי הרב
הרב מימון מנה ארבעה יסודות שלדבריו ראוי להקפיד עליהם בהזמנת האושפיזין: ישיבה בסוכה כראוי, נתינת צדקה לעניים, שמחה והזמנה מפורשת בפה.
לדבריו, הזמנת האושפיזין נעשית מתוך הסוכה, בעקבות תיאור הזוהר על רב המנונא סבא שעמד בפתח הסוכה מבפנים. אם אומרים "לשם ייחוד" כהכנה לכניסה לסוכה, הסביר הרב, ניתן לומר אותו עוד לפני הכניסה לסוכה מבחוץ, אך את עצם הזמנת האושפיזין הוא סבור שיש לומר כאשר כבר נמצאים בתוך הסוכה.
במקרה של גשם - האושפיזין אינם מגיעים. כאשר אדם פטור מן הסוכה על פי ההלכה, אמר הרב שלפי המקורות שהוא מביא גם עניין האושפיזין משתנה בהתאם. דיני גשם ו"מצטער" כוללים פרטים הלכתיים רבים, ואין להבין מכאן איסור גורף לשהות בסוכה בכל מצב של גשם.
הרב ציין גם מנהג שונה: אצל אדמו"רי חב"ד אין נוהגים לומר בפה את נוסח ההזמנה המקובל, אף שהאושפיזין תופסים מקום מרכזי בתורת החג. לדבריו, נהגו לעסוק בתוך הסוכה בתורתו ובעניינו של האושפיז של אותו יום.
כיסא אחד לאושפיזין או שבעה כיסאות ו-91 נרות לכבודם
הרב הזכיר מנהגים של הדלקת נר לכבוד האושפיזין, ואף שבעה נרות כנגד שבעת האושפיזין.
בהמשך הביא בשם "מנהג ישראל תורה" מסורת חסידית שלפיה בבית צאנז נהגו להדליק בסוכה 91 נרות, כמניין "סוכה" וכמניין שני השמות הוי"ה ואדנ"י יחד: 26 ועוד 65. לדברי הרב, באותה מסורת נקשר המספר 91 גם סגולה לשפע ולפרנסה.
בשלב הזה ניסה עבדו לבדוק האם שרשראות התאורה הרבות שהוא תולה בסוכה יוכלו "לעשות את העבודה", ואם אפשר לספור 91 נורות לד במקום 91 נרות. הרב לא הפך את הרעיון לפסק והותיר את שאלת נורות החשמל בצריך עיון.
בכל מקרה, בהדלקת נרות בתוך סוכה יש להקפיד במיוחד על בטיחות אש, מרחק מן הסכך ומן הקישוטים והשגחה מתאימה.
הרב הביא גם בשם "ברית אבות" ו"שיח יצחק" עניין שלפיו אדם הנושא את שמו של האושפיזין של אותו יום קשור אליו באופן מיוחד, ואף הזכיר מנהג שלפיו ראוי שהמדליק את הנר לכבוד אותו אושפיזין יהיה אדם הקרוי בשמו.
ולא רק נר. החיד"א ומקורות נוספים מביאים מנהג להכין כיסא מיוחד לכבוד האושפיזין. הרב סיפר גם על צדיקים שנהגו להעמיד שבעה כיסאות, אחד כנגד כל אחד משבעת האושפיזין.
הרב סיפר שיש שנהגו להניח את כיסא האושפיזין בקרן זווית, ולעומתם היו צדיקים שהקפידו להציבו סמוך למקום מושבם, כביטוי של כבוד. לדבריו, בקהילות מסוימות אף נהגו לכסות את הכיסא בפרוכת ששימשה את ארון הקודש.
מה קודם - "שלום עליכם" או הזמנת האושפיזין?
השנה, ערב חג הסוכות תשפ"ז חל ביום שישי, ויום טוב ראשון חל בשבת, כשהסעודה הראשונה של החג היא גם סעודת ליל שבת, עולה השאלה: מה אומרים קודם - "שלום עליכם" או הזמנת האושפיזין?
הרב מימון הביא כמה שיטות. יש הסוברים שיש לפתוח ב"שלום עליכם", מפני הכלל "תדיר ושאינו תדיר, תדיר קודם". לעומתם יש הסוברים שהאושפיזין קודמים בשל מעלתם.
הרב הביא גם מנהג שלפיו בליל שבת שחל בסוכות אין אומרים "שלום עליכם".
המסקנה שהציג הרב עצמו היא להזמין תחילה את האושפיזין, ורק לאחר מכן לומר "שלום עליכם", בלי לכוון את ברכת "שלום עליכם" אל האושפיזין עצמם.
הרב הוסיף גם פרט מעשי למוצאי שבת: לדבריו, נכנסים לסוכה ומבדילים תחילה על היום שחלף, ורק לאחר ההבדלה מזמינים את האושפיזין של היום הבא, ושוב, את ההזמנה עצמה אומרים בתוך הסוכה.
"סוד שלא כתבתי אפילו בספר": איך זוכים לעיבור נשמה מהאושפיזין?
"אני אגיד לך סוד שלא כתוב בשום ספר", פתח הרב. לדבריו, רבי דוד כהן סיפר לו שראה בכתב יד תימני ישן מסורת הקשורה לשינה בסוכה ולאושפיזין של אותו לילה. הרב הדגיש כי מדובר במסורת שאפילו הוא עצמו לא הכניס לספרו.
לפי אותה מסורת, אדם הנרדם בסוכה לאחר אמירת פסוק הקשור לצדיק שהוא האושפיזין המרכזי באותו לילה עשוי לזכות למה שמכונה בקבלה "עיבור נשמה", מושג המתאר תוספת רוחנית הקשורה בנשמת צדיק.
סגולה לחזרה בתשובה: להשתמש בבגד של האדם כקישוט או בכיסא האושפיזין
לדבריו, באותו כתב יד מופיעה סגולה עבור משפחה שבן מבניה התרחק מדרך התורה לחזרה בתשובה: לקחת חלק מבגד השייך לו ולהפוך אותו לקישוט בסוכה, או להשתמש בבגד כחלק מן הכיסוי לכיסא האושפיזין.
במהלך השידור נשאל הרב אם צריך להשתמש בבגד שלם, והשיב שגם חתיכה ממנו יכולה לשמש, כאשר לדבריו עדיף להפוך אותה ממש לקישוט בסוכה. הרב קשר את הדברים גם לרמז החסידי "סוכה, סומך ועוזר כל הנופלים".
הזיעה בהכנת הסוכה: הסגולה לשלום בית
הרב התייחס במיוחד לעייפות של ערב החג: הריצות, בניית הסוכה, הסכך, הקישוטים וההכנות. לדבריו, ה"זיעה" שאדם מזיע עבור מצווה היא עצמה בעלת מעלה רוחנית, והוא הביא מקורות הקושרים את הטרחה בהכנת הסוכה גם לסגולה לשלום בית.
"אל תיתנו לילדים את כל הקישוטים": סגולה לעשירות
בשם "יסוד יוסף" הסביר שמי שמקשט את הסוכה כביכול מקשט את שמו של הקדוש ברוך הוא ואת השכינה, כאשר "סוכה" עולה בגימטרייה 91, כמניין הוי"ה ואדנ"י יחד.
בהמשך הביא בשם רבי נתן מברסלב ב"ליקוטי הלכות" מסורת שלפיה קישוט הסוכה נקשר לעשירות. "מה אתה נותן את זה לילדה? תקשט אתה בעצמך", אמר יוסי עבדו, לצד ההדגשה שכמובן יש לשתף גם את הילדים כדי לחנכם לחיבוב המצווה.
הרב הביא גם בשם "אור הגנוז" סגולה של תליית פירות משבעת המינים בסוכה לתיקון מידת הדעת.
סגולות הסוכה: מהגנה בעת צרה ועד זרע של קיימא
הרב דרש בדרך רמז את הביטוי "מצטער פטור מן הסוכה", וקישר אותו לרעיון שהסוכה מסוגלת להמתקת צער. מדובר בדרש ובסגולה, ולא בפירוש ההלכתי של הביטוי.
עוד דיבר הרב על הסוכה כבחינה של ארץ ישראל, והזכיר בהקשר זה את ליקוטי מוהר"ן, תורה מ"ח.
בהמשך חשף מסורת נוספת שלדבריו ראה בכתב יד: בחוץ לארץ, כאשר אין בנמצא עפר מארץ ישראל לצורך הקבורה, הובא להשתמש בעפר מן הסוכה או מבית הכנסת, מכיוון שהסוכה קשורה לבחינת ארץ ישראל. גם כאן מדובר במסורת כתב יד שהרב הביא בשידור, ולא בהוראה הלכתית כללית.
הרב הוסיף בשם שו"ת מהריב"ל ובשם "נפש חיים" לרבי חיים פלאג'י מעלה נוספת: המקיים את מצוות הסוכה זוכה לבחינה של שותפות במעשה בראשית.
בליקוטי מוהר"ן, תורה מ"ח, נקשרת מצוות הסוכה גם לברכת בנים וזרע של קיימא.
בשם "סגולות ישראל" הביא הרב עניין של ביטול ייסורים באמצעות קיום מצוות הסוכה, וכן סגולה שלא יגלה אדם ממקומו. בהקשר האחרון הוסיף מנהג של אסיפת עשרה אנשים בסוכה לאמירת קדיש דרבנן לאחר לימוד או סיום.
לימוד מסכת סוכה: סגולה שלום בית, בריאות הנפש והכנעת אויבים
הרב הביא בשם רבי חיים פלאג'י מעלה מיוחדת ללימוד ענייני מסכת סוכה וקשר אותה לסגולה שלום בית.
לדבריו, חמשת פרקי מסכת סוכה נדרשו גם כנגד חמשת חלקי הנשמה: נפש, רוח, נשמה, חיה ויחידה, והוא הוסיף רמז לחמשת ענני הכבוד.
הרב הזכיר גם סדר לימוד מיוחד לכל אחד מלילות החג, שהעתיק בספרו מתוך "חמד אלוקים", והביא מקורות הקושרים את הלימוד לישועות נוספות.
הרב הביא גם בשם בעל "דברי תורה" ממונקאטש סגולה של לימוד בענייני הסוכה לסגולה הכנעת אויבים. ובשם "יפה ללב" ציין שכוונה מיוחדת בברכת "שהחיינו" בלילה הראשון נקשרת לסגולה לאריכות ימים.
אושפיזין דאברהם: לבקש אמונה, חסד ושפעה
אושפיז של הלילה הראשון - אברהם אבינו. לדברי הרב, אברהם מייצג את מידת החסד ואת כוח האמונה. זהו, לדבריו, לילה שבו אפשר לבקש במיוחד על אמונה בתוך פחדים, דאגות, קשיים וחולי: לא רק שהצרה תיעלם, אלא שהאדם יקבל כוח לעבור אותה מתוך אמונה.
הרב קישר גם את הלילה הראשון לכוונת ניקוד הסגול בשם הוי"ה בברכת "לישב בסוכה", ולפי המקור שהביא קישר את הכוונה הזו לשפע ולפרנסה. רמז נוסף שהציג: "סכך" בגימטרייה 100, כמניין "לך לך", הפסוק הפותח את מסעו של אברהם אבינו.
ומכיוון שאברהם הוא איש החסד, הרב חזר שוב אל הנקודה שהופיעה לאורך כל המשדר: הדרך לקבל את האושפיזין אינה רק לומר נוסח, להדליק נר או להכין כיסא. היא גם לפתוח את היד לאחר.
צפו בפרק המלא בראש הכתבה
קרדיטים >>>
תחקיר, הפקה והגשה: יוסי עבדו
אורח: הרב אברהם מימון
צילום: נריה סעדיה
עריכה: דוד והבה
ניהול מחלקת מדיה כיכר: ידידיה כהן
0 תגובות