אם אברהם מזוהה עם חסד, יצחק עם גבורה ויעקב עם תפארת, משה מזוהה עם זה הנצח. בפרק הרביעי של "אושפיזין עלאין קדישין" ביקש הרב אברהם מימון להסביר שה"נצח" אינה רק שמה של ספירה בקבלה, אלא מפתח להבנת דמותו של משה ולעבודה מיוחדת של היום.
הרב מסביר כי ל"נצח" יש כמה משמעויות: ניצחון, נצחיות וגם הנהגה, בדומה למנצח על תזמורת שמכוון כל כלי למקומו. מכאן עבר השידור בין אויבים חיצוניים לבעלי חיים פנימיים, בין רפואה והתמכרויות לענווה, אחדות ומזל, ובין ניצחון רגעי מכוח נותנים לתורה ולהשפעה הרוחנית להימשך.
לפני הכול: נר, כיסא וצדקה לכבוד משה
בפתח המשדר הזכיר הרב את ההנהגות שעליהן הרחיב בפרקים הקודמים: למי שנוהג, להכין כיסא לכבוד האושפיזין להדליק נר לכבודו ולתת צדקה.
לפי סדר המקובלים, הלילה הרביעי הוא אושפיזא דמשה. הרב הזכיר כי לפי הסדר האשכנזי הכרונולוגי הסדר שונה, והלילה הרביעי מיוחס דווקא ליוסף, כפי שהוסבר בפרק הראשון של הסדרה.
"נעימות בימינך נצח": למה הלולב הוא סימן של מי שניצח?
חז"ל מתארים את הלולב כסימן לכך שישראל יצאו מנצחים מן הדין. אחרי ראש השנה ויום הכיפורים, כאשר ישראל יוצאים ולולביהם בידם, הדבר דומה למי שיוצא מבית הדין ובידו סימן המעיד שהדין הוכרע לטובתו.
הרב קישר זאת לפסוק "נעים בימינך נצח" ולמותו של משה רבנו. משה מופיע שוב ושוב כדמות שעומדת מול התנגדות: מול פרעה, מול חטאי העם ואף מול המלאכים בזמן מתן תורה. הפסוק בתהילים מתאר אותו: "לולי משה בחירו עמד בפרץ לפניו להשיב חמתו מהשחית". משה אינו מקבל כל גזרה בשתיקה. פעמים רבות הוא עומד מולה, מתפלל ומבקש להפוך את התוצאה.
הרב הזכיר את הסוגיה במסכת שבת המתארת איך משה עולה למרום לקבל את התורה והמלאכים מתנגדים לכך שהתורה תינתן לבני אדם. הקדוש ברוך הוא אומר למשה להשיב להם, ומשה עובר על מצוות התורה ומסביר מדוע דווקא בני אדם זקוקים לה. לבסוף מתארת הגמרא כיצד המלאכים מודים אומרים ואף מוסרים לו מתנות.
עבור הרב זהו ביטוי נוסף להישג הנצח: לא לברוח מההתנגדות, אלא לעמוד מולה ולהתגבר עליה.
עומדים לפני משפט? הסגולה של הרב
אדם שעומד בפני משפט או מתמודד עם אדם המבקש להזיק לו יכול להשתמש במסורת קבלית שבה אומרים בלב נוסחאות "הוא חמור ואני אריה", ואף מדמים את הצד שכנגד בדמות מוחלשת. הרב הזכיר גם אמירת "אוריאל" שבע פעמים בנשימה אחת.
עבדו שאל בחיוך אם צריך לומר את הדברים ממש מול השופט, והרב השיב שכדאי שלא להפוך את הסגולה עצמה לסיבה להסתבך.
אבל מבחינת הרב, לפעמים האדם צריך לנצח דווקא בתוכו. הרב הזכיר מי שמתמודד עם סיגריות, אכילה, שתייה, סוכר, טלפון והרגלים אחרים שקשה להשתחרר. אושפיזין דמשה הוא זמן מתאים לבקש בזכות משה רבנו וזו הסגולה לנצח, להתגבר על היצר ולהחזיר לאדם את השליטה בחייו. הרב הציע להתפלל בפשטות על "לנצח את יצרנו הרע" .
הציור של משה שהסעיר את עולם התורה
בהקשר הזה הביא הרב מעשה מפורסם המופיע ב"תפארת ישראל". לפי הסיפור, מלך ששמע על משה רבנו שלח צייר לצייר את פניו. כאשר חכמי חכמת הפרצוף בחנו את הציור, הם טענו כי תווי פניו מעידים על אדם בעל נטיות שליליות וקשות. המלך התקשה לקבל את הדברים, וכאשר פגש את משה גילה שהציור ממש דומה לו.
המעשה מעורר בדורות שלאחר מכן פולמוס גדול, ויש שחלקו על עצם אמיתותו ונכתבו נגדו חיבורים ובהם ספר שלם בשם "ליל תפארת".
הרב השתמש בו כרעיון לעבודה היום: הניצחון הגדול של האדם אינו בהכרח על מישהו אחר, אלא על הדברים שבתוכו שמנסים לשלוט בו. בספרי הקבלה והחסידות מופיעים העיקרון של "אתפשטותא דמשה בכל דרא ודרא", התפשטות בחינת משה בכל דור. הרב קשר לכך גם רמז בפסוק "ממכון שבתו השגיח", והסביר שכוחו הרוחני של משה ממשיך להשפיע גם בדורות הבאים.
מים או שמן על כיסא האושפיזין של משה: הסגולה לרפואה
לדברי הרב, במסורת המקובלים מובא להניח מים או שמן על כיסא אושפיזא דמשה, או בסמוך אליו, ולהשאירם שם כ-24 שעות. לאחר מכן, לפי המסורת שהביא, ניתן לשתות מהמים או להשתמש בשמן למריחה כסגולה לרפואה.
הרב קשר את הדברים לכוח הרפואה המיוחס לנשמת משה, בשם רבי יוסף חיים (הבן איש חי), ולרמזים קבליים הקשורים בשמו.
ילד שמתקשה בדיבור? המסורת שהרב מצא בכתב יד
הרב הוסיף מסורת נוספת שלדבריו ראה בכתבי יד. כאשר ילד מתקשה בדיבור או מגמגם, ניתן להשתמש במים שהונחו בסמוך לכיסא אושפיזא דמשה כסגולה לרפואה או גימגום. החיבור למשה ברור: משה עצמו אומר "כי כבד פה וכבד לשון אנכי".
אחד המקורות החזקים ביותר בפרק מגיע מ"מראה יחזקאל". חז"ל אומרים: "פני משה כפני חמה, פני יהושע כפני לבנה". ב"מראה יחזקאל" על סוכות, בליל ד' ובאושפיזין דמשה, מופיע קשר בין משה ללמעלה מן המזל. הרב אומר שזה מתחבר גם לסוכה עצמה: הסוכה צריכה להיות צילתה מרובה מחמתה, כך האדם נכנס כביכול תחת צלו של הקדוש ברוך הוא, במקום להיות נתון רק תחת מערכות השמים והמזל.
מכאן הציע הרב שמי שמרגיש שמזלו אינו מאיר, שהדברים אינם מתקדמים או שהוא תקוע שוב באותו מקום, יתפלל באושפיזא דמשה על התרוממות המזל ופתיחת דרך חדשה.
הרב הזכיר שם קדוש "ה-ק-ם", וקשר אותו לסגולה "להקים" את מזלו של האדם ושם הקדוש "מ-ה-ש" כסגולה לרפואה (המים של אושפיזין משה).
למה דווקא ביום של משה יש עולים לכותל?
"והאיש משה עניו מאוד מכל האדם אשר על פני האדמה". הרב הביא רמז חסידי הקושר את המילה כות"ל למילים "ונפשי כעפר לכל תהיה", וחיבר זאת למאמר חז"ל על כך שהקדוש ברוך הוא אינו יכול לדור בכפיפה אחת עם בעל גאווה.
רמז כזה אכן מוכר במסורת החסידית, ומיוחס לרבי מוויז'ניץ לאחר שחרור הכותל. הכותל, המזוהה במסורת עם השראת השכינה, יחד עם דמותו של משה העניו מכל אדם, הופכים את אושפיזא דמשה לזמן מתאים במיוחד לבקש על ענווה ועל אפשרות לפנות למקום לאחר ולשכינה.
משה רבנו במערת המכפלה? המסורת החריגה
התורה מספרת שמשה נפטר בארץ מואב וש"לא ידע איש את קבורתו עד היום הזה". לצד המקורות הללו יש מסורת חריגה המובאת בשם ספר "התמונה" (המיוחס לרבי נחוניא בן הקנה), שלפיה משה וציפורה נמצאה לבסוף למערת המכפלה.
החיד"א מביא ב"חומת אנך" גם את הרמז "מערת שדה המכפלה", ראשי התיבות שלו הם "משה". הרב הזכיר כי קיימות דעות שונות אצל המקובלים לגבי עלייה לקברי צדיקים בחול המועד. למי שנוהג לעלות לקברי צדיקים, הוא הצביע גם על המסורת החריגה הקושרת את משה למערת המכפלה, לצד עלייה לכותל המערבי.
הרב הביא בשם "אמרי נועם" רמז נוסף הקשור ליום הרביעי. המילה "סלע" צורתה כראשי תיבות של סוכה, לולב, ערבה. הוא קישר זאת למשה רבנו ולסלע שמנו יצאו המים, ולחג הסוכות שבו העולם נדון על המים.
משפחה מפורקת? "זה היום לעשות סולחה"
הרב הביא בשם "מראה יחזקאל" את כוח האחדות וקישר אותו למשה רבנו. אמרו, משפחה שיש בה ריחוק, סכסוכים או מריבות יכולה לנצל את היום כדי לנסות לקרב מחדש את השני.
לא מדובר בהבטחה שהכול יסתדר ביום אחד, אלא בהצעה לנצל את עניינו של משה ושל האחדות כדי לעשות צעד ראשון: להתקשר, להזמין, להתפייס ולנסות להחזיר שלום למקום שבו נוצר פירוד.
הרב ביקש שלא לצמצם את הנצח רק לנצח במאבק. "נצח" פירושו גם המשכיות. מכאן עבר לתפילה על הילדים ועל הדורות הבאים: שלא תמוש התורה מפינו, מפי ילדינו ומפי זרע זרענו.
הרב השתמש בדימוי של מנצח על תזמורת. מנצח אינו מצפה מכל כלי להשמיע אותו צליל; הוא יודע לכוון כל אחד למקום המתאים לו כדי שבסוף ייווצר ניגון אחד. כך גם בחינוך: כל ילד זקוק לדרך, לקצב ולשפה מותאמת לו, אבל המטרה היא שלא לאבד את הכיוון המשותף. הניצחון הגדול של האדם אינו רק שהוא עצמו נשאר מחובר לתורה, אלא שהקשר הזה ממשיך גם בדור הבא.
מה מבקשים באושפיזא דמשה?
- ניצחון על על יצר הרע
- ניצחון על המקטרגים העליונים והתחתונים
- ניצחון במשפט - סגולה לנצח אנשים כפי שפורט לעיל
- המים - סגולה לרפואה וסיוע למי שמתקשה בדיבור
- ניצחון מול כוח מול התמכרויות והיצר
- ניצחון במידות ועבודה על ענווה
- אחדות ושלום במשפחה
- סגולה לנצח את המזל, התרוממות מעל המזל
- המשכיות התורה בילדים
הרב המליץ גם ללמוד היום מתורת משה, ובמיוחד מספר דברים, ולהיעזר בלימוד המיוחדים לאושפיזין המופיעים בספרי החג ובסידורים, ובהם "חמד אלוקים" ו"חמדת ימים".
המכנה המשותף לכל העניינים הללו הוא נצח: לנצח את מה שניצב מול האדם, להתגבר על מה שמנהל אותו מבפנים, ולבקש שהדברים חשובים שבנה לא ייעלמו עם הזמן אלא ימשיכו להתקיים גם בדור הבא.
צפו בפרק המלא בראש הכתבה
קרדיטים >>>
תחקיר, הפקה והגשה: יוסי עבדו
אורח: הרב אברהם מימון
צילום: נריה סעדיה
עריכה: דוד והבה
ניהול מחלקת מדיה כיכר: ידידיה כהן
0 תגובות