גל רגולטורי ועצבים חשופים כלפי ענקיות הטכנולוגיה מרעידים בשבועות האחרונים את עולם הרשתות החברתיות, כשהמוקד הוא דבר אחד: איך מגינים על ילדים ובני נוער מפני נזקים ברשת. מדינות במערב אירופה, באסיה ובאוקיאניה מקדמות צעדים חריפים, ובמקביל בתי משפט בארצות־הברית פוסקים פיצויים של מאות מיליוני דולרים נגד החברות.
בשווייץ, סקר ציבורי שפורסם השבוע ממחיש עד כמה דעת הקהל מקדימה את הרגולטורים. לפי הנתונים, 94% מהנסקרים סבורים שיש לחזק את ההגנות על קטינים ברשתות החברתיות, ו‑78% סבורים שלחברות הטכנולוגיה יש כוח רב מדי על עיצוב דעת הקהל. הסקר, שנערך בקרב כאלף משתתפים בני 16 ומעלה, מציב מראה לא מחמיאה בפני הפוליטיקאים - ומאותת כי הציבור מצפה לפעולה מהירה ולא קוסמטית.
שרת הפנים השווייצרית, אליזבת באומה‑שניידר, כבר הבהירה כי היא פתוחה לאפשרות של איסור גורף על שימוש ברשתות חברתיות לצעירים, וממשלתה שוקדת על הצעת חוק שתסדיר לראשונה את פעילותן של הפלטפורמות המרכזיות במדינה. במוקד היוזמה - הגבלות גיל, חובת אימות זהות וחיזוק מנגנוני הפיקוח על תוכן המיועד לצעירים.
שווייץ אינה פועלת בוואקום. באוסטריה השכנה הכריזה הממשלה כי תאסור על ילדים מתחת לגיל 14 להשתמש ברשתות חברתיות, במסגרת חוק חדש שנמצא בימים אלה בשלבי ניסוח מתקדמים. סגן הקנצלר, אנדראס בבלר, הסביר כי המדינה לא תעמוד מנגד בזמן ש"פלטפורמות מייצרות התמכרות אצל הילדים ופוגעות לעתים קרובות בבריאותם". לפי התוכנית, הצעת החוק צפויה להיות מוגשת עד סוף יוני, ולהטיל אחריות מפורשת על החברות לוודא עמידה במגבלות הגיל.
בזירה הבינלאומית הרחוקה יותר, אינדונזיה הפכה בסוף השבוע למדינה הראשונה בדרום‑מזרח אסיה שאוסרת על ילדים מתחת לגיל 16 להחזיק חשבונות ברשתות חברתיות. האיסור חל על פלטפורמות פופולריות כמו טיקטוק, יוטיוב, פייסבוק, אינסטגרם, X ורובלוקס, ומשפיע באופן פוטנציאלי על כ‑70 מיליון קטינים במדינה של כ‑280 מיליון תושבים. שרת התקשורת, מוּטיה האפיד, הצהירה כי "לא יהיה מקום לפשרות", וציינה כי חלק מהחברות כבר החלו לבצע התאמות טכניות כדי ליישם את החוק.
המהלך האינדונזי מגיע על רקע צעד מוקדם עוד יותר של אוסטרליה, שנחשבת למדינה הראשונה בעולם שאסרה שימוש ברשתות חברתיות מתחת לגיל 16 ברמה הארצית. החוק האוסטרלי, שאושר ב‑2025 ונכנס לתוקף בדצמבר אותה שנה, הפך במהרה לנקודת ייחוס עבור מדינות אחרות, ובוחני מדיניות ברחבי העולם עוקבים אחר יישומו והשלכותיו.
החזית השלישית במאבק על עתיד הרשתות החברתיות של בני הנוער נפתחת דווקא בבתי המשפט בארצות‑הברית. בשבוע שעבר קבע חבר מושבעים בלוס‑אנג'לס כי מטא וגוגל פעלו ברשלנות בכך שעיצבו פלטפורמות הפוגעות בבריאותם של צעירים, ופסק לטובת התובעים פיצויים בסך 6 מיליון דולר בתיק "פעמון ראשון" מתוך כ‑2,000 תביעות דומות התלויות ועומדות נגד החברות. פסיקה זו, אף שסכום הפיצוי בה מוגבל יחסית, עשויה לשמש תקדים משמעותי בתביעות הבאות.
כמעט במקביל, חבר מושבעים בניו‑מקסיקו פסק כי מטא תשלם 375 מיליון דולר בגין כשל בהגנה על קטינים מפני טורפים מיניים בפלטפורמות שבבעלותה. התביעה טענה כי הפיקוח הלקוי אפשר שורה של מקרים חמורים, והדגיש את הפער בין הצהרות החברה על "סביבה בטוחה" לבין המציאות בשטח. במטא הודיעו כי יערערו על שני פסקי הדין, וטענו כי הם משקפים "הבנה חלקית בלבד" של האמצעים שכבר הוטמעו להגנה על צעירים.
הצירוף בין לחץ ציבורי גובר, רגולציה אגרסיבית במדינות שונות ופסיקות מחמירות בבתי המשפט מציב בפני ענקיות הרשתות החברתיות אתגר אסטרטגי. ככל שעוד מדינות יצטרפו לקו המחמיר - בין אם באמצעות העלאת גיל המינימום, חיוב אימות גיל, הגבלות על אלגוריתמים ממכרים או איסור פרסום ממוקד לקטינים - מתחדדת השאלה האם המודל העסקי מבוסס תשומת‑הלב, שהפך את החברות הללו לענקיות, עדיין בר‑קיימא בעידן של רגישות גוברת לבריאות הנפשית של הדור הצעיר.
0 תגובות