קהילת חוקרי הבינה המלאכותית נרגשת בעקבות מאמר טרי שפורסם לאחרונה: מערכת אוטונומית בשם ASI-ARCH הצליחה לעצב ולגלות בעצמה ארכיטקטורות חדשות של רשתות נוירונים, לעיתים טובות משמעותית יותר מאלו שתוכננו על ידי צוותי מחקר אנושיים, מה שמביא את המודלים ליכולות קריאה וניתוח מידע מהירות ומדוייקות יותר מאשר במודלים שפותחו על ידי בני אדם. החוקרים טוענים כי זו פריצת דרך - רגע הגילוי של עולם מחקר הארכיטקטורות, שמבשר על עידן שבו מגבלות ההתקדמות לא יהיו תלויים עוד בבני אדם, אלא רק בהיקף כח המחשוב.
איך זה עובד?
ASI-ARCH היא מערכת מורכבת שמורכבת משלושה סוכני בינה מלאכותית, שכל אחד מהם מבוסס על מודלים מהדור החדש (LLM):
- “החוקר” – מייצר רעיונות לארכיטקטורות קוד חדשות תוך הסתמכות על מאגר הידע שאסף מהניסויים הקודמים.
- “המהנדס” – מאמן את המודלים ובודק את ביצועיהם בהשוואה לבסיסי נתונים קיימים.
- “האנליסט” – מנתח את התוצאות, מזהה דפוסים ותובנות ומחזיר אותן ללולאת המחקר להמשך שיפור.
שלושת הסוכנים פועלים בלולאה אוטונומית, כאשר כל מחזור מייצר רעיונות חדשים, בודק אותם אמפירית, מנתח את הממצאים, ואז חוזר לסיבוב נוסף. כך נבנית לולאה מדעית מלאה – ללא התערבות אנושית.
תוצאות פורצות דרך
במשך עשרות אלפי שעות עיבוד, ביצעה המערכת יותר מ-1,700 ניסויים עצמאיים, בהם גילתה 106 ארכיטקטורות קו ליניאריות חדשות שהשיגו תוצאות שיפור מהירות והיעילות של המודל שהיא יצרה, על פני דגמים אנושיים.
השפעה פוטנציאלית: מהפכה במדע
לראשונה, מראה המערכת שקצב ההתקדמות המחקרית בתחום הארכיטקטורה יכול להיות מוכפף ליכולות החישוב - ולא רק לגאונות חושית של בני אדם. החוקרים פרסמו גם את הקוד הפתוח וגם את כל 106 הארכיטקטורות החדשות תחת רישיון Apache 2.0, ובכך מאפשרים לכל חוקר בעולם לבחון, לשפר ולפתח על בסיס התגליות החדשות – גם מחוץ לגבולות התאגידים הגדולים.
זו עשויה להיות תחילתה של מהפכה שבעתיד תאפשר גם לקבוצות קטנות לפרוץ קדימה בהתפתחות מדעי הבינה המלאכותית, ולהאיץ את קצב החדשנות פי כמה וכמה.
0 תגובות