
במהלך השנים למדנו שפוליטיקה, צרכנות, זיכרונות היסטוריים ואפילו סיפורים משפטיים מטורפים חוצים לא פעם את אותם המסלולים. היום בתוכנית "דבר ראשון" עם משה מנס צללנו השבוע לשורה של נושאים שמשפיעים על החיים של כולנו – החל מהפצת שמועות מלוכלכות ותביעות דיבה ועד לפוליטיקה הצינית שמגיעה עד לגנים ולבתי הספר של הילדים שלנו.
"בנט הבטיח ממ"חים – וברגע האמת טרק את הדלת"
אחד הגילויים המרעישים בתוכנית מגיע מראיון נוקב עם ירוחם אסטרייכר, מראשי קבוצת ההורים שהקימה את מוסד הממ"ח בבית שמש. הסיפור מתחיל בשנת 2017: קבוצת הורים חרדית מודרנית ביקשה עבור ילדיה חינוך תורני שמור, אך כזה שמשלב לימודי ליבה ברמה גבוהה ושיטות למידה מתקדמות.
"שלחנו את הילדים למוסד של רשת 'בני יוסף' (מעיין החינוך התורני) שהבטיח לנו הרים וגבעות", משחזר אסטרייכר. "בפועל? הבן שלי בכיתה א' והבת בכיתה ג' חזרו הביתה ואמרו: 'היום לא היו מורים, אז שמו לנו לראות סרטים'. הבנו שאין עם מי לדבר, והחלטנו להקים בית ספר בעצמנו."
לדבריו ההורים שכרו אנשי מקצוע, גיבשו חזון והבינו שהפתרון המדויק הוא ממ"ח (ממלכתי-חרדי). אלא מאחורי הקלעים התנהלה דרמת ענק פוליטית: העסקים המקומיים: בבית שמש התחולל אז קרב על ראשות העיר בין משה אבוטבול לשמואל גרינברג. העסקנים חששו שאם יאשרו סמל מוסד לממ"ח, היריבים הפוליטיים ירוצו לרבנים ויאשימו אותם בהקמת ממ"חים. הדיל הסודי: במשרד החינוך נאמר להורים בגלוי כי קיים הסכם ודיל בין שר החינוך דאז נפתלי בנט לבין אריה דרעי, שנועד למנוע זליגת תלמידים מ'מעיין החינוך' לממ"חים. הדלת הנטרקת: כשגורמי המקצוע כיוונו את ההורים לבנט כמי שמוסמך לפתור את הבעיה, בנט סירב אפילו להיפגש איתם.
"נפתלי בנט מנופף בסיסמאות שהוא דואג לשילוב חרדים ולממ"חים," אומר אסטרייכר בחרטה, "אבל כשהגענו אליו אנחנו – הורים חרדים שמתחננים ללימודי ליבה – הוא טרק את הדלת בשביל אינטרסים פוליטיים. כשבנט מדבר על ממ"חים, צריך לדעת שהוא פשוט שיקר."
ההורים לא נכנעו: הם שכרו מבנה במיליון שקל, הביאו מורים מוסמכים בתקנים המחמירים ביותר, וגייסו מכיסם הפרטי 4 מיליון שקלים לשנה הראשונה בלבד. רק לאחר בחירתה של עליזה בלוך לראשות העיר קיבל המוסד סמל מוסד, וכיום "ממ"ח נצח ישראל" הוא מוסד מצליח ומבוקש.
תגובת המעורבים תפורסם כשתתקבל.
מהחינוך – לכיס של כולנו: זהירות בתחבורה הציבורית ועוקץ הפנסיה
בעוד ההורים בבית שמש נלחמו על תקציבי החינוך, מתברר שבחיי היומיום הכסף של הציבור מופקר לא פעם בגלל חוסר תשומת לב או נוכלים:
החיוב הכפול בתחבורה הציבורית: בעקבות פנייה שהגיעה למערכת, גילנו כי נוסעים המעבירים את ארנקם מעל מכשיר התיקוף באוטובוס כדי לשלם ב'רב קו', עלולים לגלות כי המכשיר חייב דווקא את כרטיס האשראי שהיה בארנק! לתשומת לבכם: התשלום באשראי (הפעיל ב'דן', 'סופרבוס' ובאשכולות 'אגד' בירושלים, אילת וחיפה) מבוצע במחיר מלא בלבד – ללא הנחות נוער/אזרח ותיק, וללא מעבר חופשי של 90 דקות בין קווים. הוציאו את ה'רב קו' מהארנק לפני התיקוף!
אייטם נוסף וחשוב עליו שיתף המגיש שהוא עצצמו ניזוק מחברה שפעלה בצורה דומה. הבוקר התפרסם כי בית משפט השלום בחיפה דחה את ערעור חברת 'י.פ פתרונות פיננסיים', אשר פיתתה אזרחים למשוך את כספי הפנסיה שלהם מוקדם מהרגיל. החברה גבתה עמלות מופרזות של 20% וחשפה את הלקוחות לקנס מס של 35% – מה שגרם לאזרחים תמימים לאבד כחצי מכספי החיסכון שלהם.
זיכרונות מצמררים וקוריוז מעבר לים
המאבקים הציבוריים והכלכליים של ההורים בבית שמש מזכירים לא פעם מאבקים אמוניים ואידאולוגיים משנים עברו. 21 שנים עברו מאז הגירוש הכואב מגוש קטיף, והטור האישי שנחשף בתוכנית מחזיר אותנו לאותם ימים נוראים:
"הייתי בחור ישיבה ליטאי קלאסי. יצאתי בטרמפים לגוש קטיף בלי ציוד, רק עם עניבה ושקית פשוטה. במחסום התחזיתי באנגלית מאולתרת לעיתונאי נוער מארה"ב, והשוטרים העלו אותי לרכב צבאי היישר לנווה דקלים.מצאתי את עצמי בבית שליחי חב"ד, משפחת קירשנזפט. התווכחתי בלימוד עם אב המשפחה יגאל, ובסוף השיחה הוא העניק לי במתנה את ספר התניא האחרון שהודפס בגוש קטיף – ספר שמלווה אותי עד היום.ביום הפינוי, כשהגיעו כוחות הפינוי במדים הכחולים, הבנתי שהכל נגמר. עליתי לאוטובוס השותק. כשהתחננתי לרדת לחפש את העניבה שאבדה לי, החייל הסתכל עליי ואמר: 'אין לחזור. אין יותר גוש קטיף'."
ואיך אפשר לסיים בלי קצת פרופורציה?
אם אתם מרגישים שהמערכת המשפטית או הפוליטית מאכזבת אתכם, תזכרו את אנטון פוריסימה מניו יורק. בשנת 2014, לאחר שכלב נשך אותו באוטובוס, אנשים צילמו אותו בבית חולים ללא הסכמתו, ובית קפה גבה ממנו מחיר יקר על כוס קפה – הוא החליט לתבוע את עיריית ניו יורק, בתי החולים ורשתות הקפה.
הסכום שדרש בכתב תביעה בכתב יד של 22 עמודים? 2 אנדציליון דולר ($2,000,000,000,000,000,000,000,000,000,000,000,000$) – המספר 2 ולצידו 36 אפסים, סכום הגבוה מכל הכסף הקיים בעולם כולו.
בית המשפט זרק את התביעה על הסף, אבל אנטון לפחות ייזכר כמי שהגיש את התביעה הגדולה ביותר בהיסטוריה, אז תהיו רגועים ושיהיה שבוע טוב וממלא בשמחת חיים וחופש אמיתי.








0 תגובות