אנחנו רגילים לשמוע בחדשות על מה שקורה כאן על פני האדמה, אבל לפעמים צריך להרים את הראש ולהסתכל למעלה. בראיון מיוחד של תוכנית "דבר ראשון", אירח המגיש משה מנס את הכתב והמומחה הטכנולוגי אלחנן טוויג, לשיחה שלוקחת אותנו הכי רחוק שאפשר – אל המרוץ המחודש לחלל.
"זה כבר לא רק דמוקרטיה נגד קומוניזם"
טוויג פותח ומסביר שהזירה השתנתה לחלוטין מאז ימי המלחמה הקרה בין ארה"ב לרוסיה. "פעם זה היה מאבק תדמיתי של מעצמות – מי יותר חזק", הוא מסביר. "היום זה עניין כלכלי עצום. במרוץ הזה כבר לא נמצאות רק מדינות, אלא טייקונים פרטיים כמו אילון מאסק (SpaceX) ו-ג'ף בזוס (Blue Origin), לצד מעצמות כמו סין".
הירח, מתברר, הוא לא רק יעד תיירותי עתידי. "החלל הוא מקום של משאבים בשווי טריליונים", מסביר טוויג. "אבל מעבר לכך, הירח אמור להפוך לתחנת ביניים בדרך למאדים. ומאדים? הוא סוג של 'שרת גיבוי' לכדור הארץ, למקרה שהעניינים פה ימשיכו להסתבך".
הטכנולוגיה שנולדה מהאגו
אחת הנקודות המפתיעות שעלו בראיון היא ההשפעה של מרוץ החלל על חיי היומיום של כולנו. "כדי להגיע לירח היו צריכים לפתח טכנולוגיות פורצות דרך", אומר טוויג. "מכשירי ה-MRI ברפואה? הגיעו מפיתוחים לחלל. המצלמה שיש לכם בטלפון? פותחה במקור עבור אסטרונאוטים שרצו לתעד. ומה עם ה-GPS? בלי המרוץ לחלל, היינו עדיין עוצרים ברחוב לשאול אנשים איך מגיעים".
הבדיחה על העט והעיפרון
לסיום, שיתף מנס באנקדוטה משעשעת שממחישה את ההבדל בגישות: "מספרים שכשהאמריקאים והרוסים ניסו להבין איך כותבים בחלל ללא כוח כבידה, האמריקאים השקיעו מיליונים בפיתוח עט מיוחד שיעבוד באפס כבידה. ומה עשו הרוסים? פשוט לקחו עיפרון".
טוויג ציין שזה מזכיר את ההבדל גם בפיתוח מטוסי קרב: האמריקאים משקיעים הון עתק בפיתוח (כמו ה-F35), בעוד הרוסים לעיתים מגיעים לתוצאות מרשימות בהרבה פחות כסף – אך עדיין, העליונות האמריקאית ניכרת.
השורה התחתונה? המרוץ לחלל הוא הרבה יותר מעוד דגל על הירח. הוא המנוע שמטיס את הטכנולוגיה של כולנו קדימה.
0 תגובות