ימי 'בין הזמנים' הם ימים של מנוחה ואגירת כוחות לקראת זמן אלול, אך עבור הורים רבים, מדובר בתקופה מתוחה. שעות הפנאי הרבות, השעמום, והלחץ החברתי, מובילים לא פעם צעירים ובחורי ישיבות נורמטיביים להתנסויות שעלולות לעלות להם בבריאותם, ברוחניותם, ובעתידם.
בתוכנית "דבר השבוע" עם משה מנס התארחו השבוע שני אישים מרתקים, שכל אחד מהם, מהזווית שלו, מעניק הדרכה חיונית לחיים: ד"ר רוני ברקוביץ', מנהל אגף אכיפה ופיקוח במשרד הבריאות, והרב אליהו בירנבאום, ראש מכון 'שטראוס עמיאל', חוקר קהילות ונוסע בעולם היהודי.
"היה בחור ישיבה מצוין – והסיגריה הזו הרסה לו את החיים"
את הריאיון עם ד"ר ברקוביץ', מומחה בעל שם עולמי וחבר ועדה בארגון הבריאות העולמי, פותח המגיש בסיפור מצמרר אך שכיח מדי: "בחור ישיבה מצוין, משפחה נורמטיבית. בבין הזמנים אחד הוא ישב עם כמה חברים. מישהו הביא 'משהו אחר', לא סיגריה רגילה. אמרו לו: 'זה לא מסוכן, זה נחמד, עושה טוב'. כך הוא התחיל לעשן קנאביס. כשפגשתי אותו לפני תקופה, הוא אמר לי: 'הסיגריה הזו הרסה לי את החיים'".
ד"ר ברקוביץ', רוקח בהשכלתו המלווה את המדינה בתיקים פליליים על חומרים מסוכנים, מנפץ בזה אחר זה את המיתוסים על הסמים שחודרים למגזר החרדי.
אנשים אומרים 'זה טבעי, זה צמח, מה הבעיה בזה?' "אותו בחור ישיבה שלוקח את החומר, קודם כל, לא יודע מה הוא לוקח," מזהיר ד"ר ברקוביץ'. "זה שמכר לו, לא בטוח בעצמו מה יש שם. זה יכול להיות קנאביס, וזה יכול להיות 'נייס גיא' או חומרים מסוכנים פי כמה שניקנו מבלדרים וממעבדות פיראטיות".
מעבר לכך, ד"ר ברקוביץ' חושף נתון מבהיל על הקנאביס של ימינו: "לאורך השנים החומר הפך למסוכן הרבה יותר. ה-THC, החומר הפעיל שגורם לאופוריה, עלה דרמטית. אם פעם הריכוז היה 5%, היום זה מגיע ל-20% ואף 30%. זה חומר חזק מאוד, וממכר. שימוש לאורך זמן גורם להתקפים פסיכוטיים, ואם משלבים אותו עם אלכוהול – מדובר ברולטה רוסית של ממש. אנחנו רואים זינוק באשפוזים בבתי חולים פסיכיאטריים בגלל קנאביס".
גם לגבי קנאביס רפואי הוא מסייג: "זה עוזר למטרות רפואיות, אבל גם לו, בשימוש ארוך טווח, יש תופעות לוואי קשות והוא ממכר".
איך בחור חרדי מגיע לזה? "זה מתחיל בלחץ חברתי. הוא חושב שלא יקרה לו כלום כי יש 'לגיטימיות' שגויה בחברה שזה לא מזיק. הוא לוקח באירוע חברתי אחד, ועוד אחד, ואז מתפתחת 'סבילות' – הגוף דורש מינון גבוה יותר כדי להשיג את אותו אפקט, וכך הופכים למכורים".
מהלחיים באמצ"ש ועד התמכרות: סכנת האלכוהול
במגזר החרדי, בו צריכת סמים נחשבת לטאבו מוחלט, רבים מוצאים את ה"נחמה" באלכוהול, שנתפס כלגיטימי יותר. אולם ד"ר ברקוביץ' מזהיר שגם כאן המדרון חלקלק.
"מתי הורה צריך לדאוג?" הוא מסביר. "כשזה כבר לא רק כוס יין בסעודת שבת או 'לחיים' באירוע. כשהבחור מתחיל לשתות פעמיים-שלוש בשבוע, פתאום גם בבוקר, כשמוצאים בקבוקים חבויים בארון, כשהפנים טיפה אדומות וההתנהגות משתנה. אלכוהול, בדיוק כמו סמים, נלקח בהתחלה בשביל 'הרגשה טובה', אך הופך להתמכרות שקשה לתפקד בלעדיה, ופוגע אנושות בכבד". בנוסף מזהיר הדוקטור מסכנת החיים המיידית הטמונה בשוק האלכוהול המזויף, שגורם לעיוורון ולמוות.
"זה לא טיול, זה מסע": 143 מדינות בעקבות הנשמה היהודית
חלקו השני של המשדר סיפק פתח הצלה ורוח. לקראת יציאתם של רבים לטיולי 'בין הזמנים', התארח הרב אליהו בירנבאום, שביקר עד כה בלא פחות מ-143 מדינות ברחבי הגלובוס.
"אני מבקש לדייק", מצהיר הרב בירנבאום בפתח דבריו, "אני לא יוצא לטיולים, אני יוצא למסעות. בטיול אתה נוסע, מצלם, קונה מזכרות וחוזר. במסע יש ייעוד – אני יוצא אליהו א' וחוזר אליהו ב'. אני מציע לכל בחור ישיבה שיוצא לטייל: צאו למסע. תחוו את המקום, את התרבות, ואת ההיסטוריה של הקהילה היהודית שם".
חיידות הנדודים של הרב בירנבאום החלה כבר בגיל 13 וחצי. לאחר בר המצווה שלו באורוגוואי, הודיע להוריו שהוא עולה לבדו לארץ ישראל כדי ללמוד בישיבה. בדרך, בטיסת הקונקשן, נשאר לבדו לילה במלון ברומא – ויצא לשוטט בין הקוליסאום לשער טיטוס. מאז, הוא לא הפסיק לחפש את העם היהודי.
קהילה מרוקאית בלב האמזונס וקניבלים שתוקעים בשופר
הרב בירנבאום, העוסק באיתור 'נדחי ישראל' והכשרת רבנים לתפוצות, חושף סיפורים בלתי ייאמנים. "לפני חודשיים הייתי במנאוס, בלב יערות האמזונס בברזיל. יש שם קהילה יהודית חמה... של יוצאי מרוקו! החל משנת 1860, יהודים מאזור טטואן וטנג'יר הגיעו לשם בעקבות תעשיית העץ והגומי. עד היום יש שם 'מרוקו הקטנה' באמצע הג'ונגל – עם תפילה בניגון מרוקאי ואוכל מרוקאי".
אחד המקומות המטורפים ביותר בהם ביקר היה בפפואה גינאה החדשה – מדינה שעד לפני כמה עשרות שנים עוד הייתה מוכרת בשל שבטי הקניבלים שחיו בה. "נסעתי לבקר את שבט הגוגודלה, המונה כ-70,000 איש. אחרי טיסות, נסיעות ושיט של שעות בקאנו בלב הג'ונגל, הגעתי. חיכו לי שם אלפי אנשים שקיבלו אותי בשירת 'הבאנו שלום עליכם' ושירים חסידיים. ראש השבט קיבל אותי כשהוא עטוף בטלית ובתקיעת שופר. הם טוענים שהם צאצאי העם היהודי שיצאו מירושלים בסירות. מבחינה מחקרית-היסטורית אין לזה הרבה היתכנות, אבל עצם העובדה שבסוף העולם אנשים מרגישים מחוברים לסיפור היהודי – זה מדהים".
גאווה יהודית – דווקא עכשיו
על רקע התגברות האנטישמיות בעולם מאז ה-7 באוקטובר, מעביר הרב בירנבאום מסר ברור: "אני מקפיד ללכת עם כיפה סרוגה או שחורה בכל מקום בעולם. מעולם לא קרה לי כלום. אני מדריך גם את הקהילות שלנו בחו"ל: תלכו בגאווה. אם נפסיק להיות יהודים גאים, מה יהיה עלינו? אנחנו נחזור להיות 'אנוסים' כמו בתקופת האינקוויזיציה?".
לסיום, נשאל הרב כיצד ניתן לצאת לטייל במקומות בעייתיים מבחינה רוחנית (כמו תאילנד ומזרח אסיה) מבלי להיפגע. תשובתו ברורה: "הכול מתחיל ונגמר בתודעה. כשאתה בא מודע – עם מי לדבר ועם מי לא, לאיפה מותר להיכנס ומאילו מקומות ומעבודה זרה יש להתרחק – אתה יכול להתמודד ולשמור על רוחניותך גם כמיעוט בתוך חברת רוב שונה לחלוטין".
שתהיה לכל בית ישראל חופשת 'בין הזמנים' בטוחה, מרוממת, ובריאה בגוף ובנפש.
0 תגובות