דגל ישראל ימשיך להניף בחזית בית העירייה באנטוורפן, לאחר שהצעת החלטה להסרתו נדחתה ברוב של 27 מתנגדים מול 24 תומכים. ההצבעה הדרמטית הובילה לפיצול עמוק בתוך קואליציית הרוב בעיר, כאשר חברי המפלגה הסוציאליסטית הפרו את המשמעת הקואליציונית והצביעו בעד ההסרה, בעוד שנציגי המרכז-ימין נשענו על תמיכת מפלגת הימין הקיצוני כדי לבלום את היוזמה.
במהלך הדיון הסוער הוביל חבר המועצה היהודי וחבר הפרלמנט הפדרלי מיכאל פרייליך, מנציגי מפלגת השלטון, את קו ההתנגדות להסרת הדגל והסביר כי "הסבל במזרח התיכון אינו משאיר אף אחד אדיש, כולל אותי. הסכסוך הזה מעורר רגשות, במיוחד בעיר הזו – העיר שלנו. אך דווקא משום כך אני מבקש מכם: בואו לא נתן לרגשות הללו לגרום לנו לשכוח במה מדובר כאן באמת."
פרייליך הדגיש בפני חברי המועצה כי דגל לאום מייצג את כלל האזרחים והפרטים במדינה, בהם אנשי אקדמיה, אמנים, סטודנטים וילדים, ולא רק את הממשלה המכהנת. לדבריו, "דגל הוא הרבה יותר מסתם סמל של ממשלה. דגל מייצג את כל אזרחי המדינה, כולל אלה שמתנגדים בתוקף לממשלתם אך עדיין אוהבים את ארצם. דגל מייצג את עמו. הוא מייצג אנשים פרטיים. לא רק ממשלה."
חבר המועצה יצא נגד האפליה המסתמנת בבחירה להתמקד אך ורק בסמל הישראלי, והזכיר מדינות כמו פקיסטן או בלארוס שכלפיהן לא מועלות דרישות דומות. הוא הבהיר כי "מדוע שההבחנה הזו פתאום לא תחול על מדינה אחת בלבד? יתרה מכך, הדגל הזה הוא גם סמל עבור אנשים כאן, בעיר שלנו. עבור תושבי אנטוורפן שחשים חיבור לישראל. עבור קהילה שחיה כאן מזה דורות, שעזרה לבנות את העיר הזו ותמכה בה בזמנים אפלים."
בדבריו התריע פרייליך מפני ההשלכות הציבוריות של הצעד, וציין כי "הסרת דגל ישראל מבניין העירייה הזה לא תהיה בשום אופן מחווה ניטרלית. זה יהיה אות פוליטי. ועבור רבים – כולל עצמי – המשמעות תהיה שלישראל אין זכות קיום."
הוא הוסיף כי "עם הצעד הזה – הסרת דגל ישראל – נשלח מסר כואב, בין אם במודע ובין אם שלא במודע: שאין מקום לישראל. בשום מקום. אפילו לא כאן. והדבר הזה, עמיתיי, הוא מה שנוגע בי. מכיוון שהשאלה הזו נשאלת לגבי דגל אחד בלבד. רק אחד. לא לגבי דגלים של מדינות אחרות שבהן ניתן היה באותה מידה להעלות שאלות נוקבות לגבי הממשלה, המדיניות או זכויות האדם."
בסיום דבריו קרא חבר המועצה לשמור על מרקם החיים המשותף בעיר הבלגית ולמנוע את זליגת העימותים הבינלאומיים לתוכה. הוא חתם את נאומו באומרו כי "אני לא רוצה לשלוח את האות הזה. לא לתושבים היהודים של אנטוורפן, שהעיר הזו היא גם שלהם. לא לכל אלה שסך הכל רוצים לחיות יחד בשלום כאן. אני רוצה להושיט יד: להימנע מייבוא סכסוכים לכאן, להמשיך לפעול למען קיום משותף בעיר המגוונת שלנו, ללא קיטוב וללא הפגנות פוליטיות."
הדיון המתוח וההצבעה שנערכו ביום שני בערב לוו בצעדי אבטחה חריגים במיוחד. כוחות משטרה גדולים איבטחו את המקום בעקבות הפגנות המוניות שהתקיימו מחוץ למבנה העירייה, אשר שיקפו את הרוחות הסוערות ברחובות סביב הסוגיה, עד להכרעה הסופית שהותירה את הדגל במקומו.
0 תגובות