ברזיל תגיע ביום ראשון הקרוב, 25 באוקטובר, לרגע ההכרעה במערכת הבחירות לנשיאות, כאשר הנשיא המכהן לואיז אינאסיו לולה דה סילבה יתמודד מול הסנאטור פלאביו בולסונארו, בנו של הנשיא לשעבר ז'איר בולסונארו.
לאחר שבסיבוב הראשון, שנערך ב-4 באוקטובר, השיג פלאביו כ-47.03% מהקולות לעומת כ-45.16% ללולה, שני המועמדים מתכוננים למאבק צמוד במיוחד על הנהגת המדינה הגדולה ביותר באמריקה הלטינית.
עבור תומכי הימין הברזילאי, הבחירות הן הזדמנות להחזיר את מחנה בולסונארו לשלטון ולשנות את כיוון מדיניות החוץ של ברזיל. מבחינת ישראל, אחת הסוגיות המרכזיות היא האפשרות לשיקום היחסים עם ברזיל, שהידרדרו בתקופת ממשלת לולה בעקבות עימותים חריפים סביב המלחמה בעזה.
הסקרים האחרונים מצביעים על מרוץ צמוד, ובחלקם נרשם יתרון לפלאביו בולסונארו. בסקר PoderData שפורסם ב-22 באוקטובר, זכה בולסונארו ל-51% מהקולות הכשרים לעומת 49% ללולה. הסקר נערך בקרב 4,000 מצביעים בין 19 ל-21 באוקטובר, עם טעות דגימה של 1.6 נקודות אחוז.
סקר BTG/Nexus שפורסם ב-19 באוקטובר הצביע גם הוא על יתרון קטן לבולסונארו: 50.3% מהקולות הכשרים לעומת 49.7% ללולה. בסקר AtlasIntel/Bloomberg, שנערך בין 13 ל-18 באוקטובר, עמד הפער על 51.1% מול 48.9% לטובת בולסונארו. עם זאת, מדובר במרוץ צמוד, והבדלים בין מכוני הסקרים מחייבים זהירות בפרשנות הנתונים.
התמונה הנוכחית שונה מזו שהציגו חלק מהסקרים לפני הסיבוב הראשון. לולה נחשב אז למועמד המוביל בחלק מהמדגמים, אך בפועל סיים מאחורי בולסונארו. כעת שני המחנות מנסים למשוך אליהם את המצביעים שהעדיפו מועמדים אחרים בסיבוב הראשון, לצד מצביעים שטרם החליטו אם להשתתף בהצבעה.
אחד ההבדלים הבולטים בין המועמדים נוגע למדיניות החוץ וליחסים עם ישראל. פלאביו בולסונארו הצהיר כי אם ייבחר, יפעל להעמקת הקשרים עם ישראל ועם ארצות הברית. הוא אף התחייב להעביר את שגרירות ברזיל בישראל מתל אביב לירושלים ולמנות שגריר חדש בישראל, לאחר שהנציגות הברזילאית נותרה ללא שגריר מאז 2024.
בולסונארו הציג את מדיניות החוץ של ממשלת לולה ככזו שהעדיפה שיקולים אידיאולוגיים על פני האינטרסים הלאומיים של ברזיל. תוכניתו כוללת גם התקרבות לארגנטינה ולממשל האמריקני, וכן מאבק באנטישמיות ובטרור.
מנגד, לולה מבקש להמשיך במדיניות המדגישה את שיתוף הפעולה עם מדינות הדרום הגלובלי ואת עצמאותה המדינית של ברזיל. ממשלתו התעמתה עם ישראל בעקבות דבריו של לולה, שהשווה את הפעילות הצבאית הישראלית בעזה לשואת היהודים. בישראל הגיבו בחריפות לדברים, והיחסים בין המדינות הידרדרו.
ראש הממשלה בנימין נתניהו בירך על הישגו של בולסונארו בסיבוב הראשון והביע תקווה לניצחונו בסיבוב השני, תוך הדגשת הרצון לחדש את הידידות בין המדינות.
לצד היחסים עם ישראל, הנושאים המרכזיים בקמפיין הם הפשיעה, יוקר המחיה והאמון במערכת הפוליטית. בולסונארו מקדם קו שמרני בתחום הביטחון, ובין היתר תומך בהחמרת המאבק בארגוני פשיעה. לולה מצדו מדגיש את תוכניות הרווחה ואת תפקידה של המדינה בצמצום העוני.
העימות בין המועמדים חרג גם מהדיון במדיניות. בעימות הטלוויזיוני שנערך ב-18 באוקטובר החליפו השניים האשמות אישיות, בניסיון לשכנע את המצביעים כי דווקא היריב הוא שאינו ראוי לאמון הציבור.
ההצבעה ביום ראשון תקבע אם ברזיל תמשיך תחת הנהגת לולה או תבחר בנשיא חדש ממחנה בולסונארו. מבחינת הימין הברזילאי, ניצחון של פלאביו יהיה גם הזדמנות לשוב למדיניות חוץ הקרובה יותר לארצות הברית ולישראל.
הסקרים מעניקים לבולסונארו יתרון קטן בחלק מהמדגמים, אך אינם מבטיחים ניצחון. הפערים מצומצמים, ושיעור ההשתתפות והכרעתם של מצביעים שטרם גיבשו החלטה עשויים להיות משמעותיים.
בתום הסיבוב הראשון, בולסונארו זכה לשיחות ברכה מצד ראש ממשלת ישראל בנימין נתניהו, נשיא ארה"ב דונלד טראמפ ונשיא ארגנטינה חאבייר מיליי, המעידות על התמיכה הבינלאומית שהוא נהנה ממנה בקרב מנהיגי הימין בעולם.