בלב לונדון, בין סמטאותיה העתיקות של קובנט גארדן לבין מסדרונותיה המודרניים של משטרת המטרופולין, מתלקח בימים אלה עימות משפטי דרמטי שנדמה כאילו נלקח מדפיו של מותחן קונספירציה. במוקד הסכסוך: דרישה חסרת תקדים של מפקד המשטרה, סר מארק ראולי, המחייבת את שוטריו לחשוף סוד שרבים מהם נצרו במשך שנים – חברותם בארגון "הבונים החופשיים".
המשטרה, הנאבקת לשקם את אמון הציבור, טוענת כי חברות בארגון היררכי וסודי הדורש מחבריו "לתמוך ולהגן זה על זה" יוצרת ניגוד עניינים ופוגעת בתפיסת הניטרליות המשטרתית.
המהלך הגיע בעקבות סקירה של רצח הבלש דניאל מורגן ב-1987, תיק בלתי מפוענח שבו עלו חשדות חוזרים ונשנים להשפעה מסונית פסולה על החקירה. מנגד, הבונים החופשיים לא נותרים חייבים והם הגישו בקשה לצו מניעה דחוף בבית המשפט הגבוה, בטענה כי מדובר באפליה דתית בוטה ובפגיעה בזכויות האדם של השוטרים.
הבנייה החופשית היא ארגון אחווה בינלאומי, ששורשיו נעוצים בלשכות של בנאי האבן שבנו את הקתדרלות הגדולות של אירופה בימי הביניים. הארגון המודרני כפי שאנו מכירים אותו נוסד בלונדון בשנת 1717. בעבר, הצורך בחשאיות היה רב יותר, לעיתים בשל רדיפות פוליטיות או דתיות שסיכנו את חיי החברים. עם זאת, בתקופה המודרנית הצטמצם הצורך הזה, והבונים החופשיים החלו להצהיר בגלוי על השתייכותם לאחווה.
הבונים החופשיים מגדירים את עצמם כ"מסדר בעל תורת מוסר מצועפת במשלים ומתוארת בסמלים". חבריו פועלים לפי שלושה עקרונות מרכזיים: אהבת אחים, סיוע (צדקה) ואמת. הסמלים המפורסמים שלהם – המחוגה ומד-הזווית – מייצגים ערכים מוסריים ורוחניים, כאשר המחוגה מסמלת את הרוח ומד-הזווית את העולם המוחשי.
למרות התדמית המסתורית, דרישות הקבלה ברורות: על המועמד להיות גבר (ברוב הלשכות), בעל שם טוב, חופשי בדעותיו, וחשוב מכל – מאמין בישות עליונה. העובדה שנדרשת אמונה דתית היא הבסיס לטענתם המשפטית הנוכחית בבריטניה, לפיה המשטרה מפלה אותם על רקע אמונתם.
לאורך ההיסטוריה, הבונים החופשיים היו "מטרה מועדפת לתאוריות קשר". אנשים המאמינים בקונספירציות נוטים לראות במסדר כוח רשע הזומם לשלוט בעולם, ולעיתים קרובות מקשרים סמלים שונים (כמו הפירמידה והעין שמעליה) לארגון זה ללא בסיס עובדתי מוצק
רבים יופתעו לגלות כי הבנייה החופשית חיה, נושמת ופעילה מאוד גם בישראל. הפעילות בארץ החלה כבר במאה ה-19, כאשר חברי מסדר הגיעו מארה"ב בחיפוש אחר שורשים ארכאולוגיים הקשורים לבית המקדש של שלמה המלך.
בעוד המשטרה בלונדון טוענת כי "אמון הציבור חייב לקבל עדיפות על פני סודיותו של כל ארגון", הבונים החופשיים מזכירים היסטוריה אפלה של רדיפות. בעבר, משטרים טוטליטריים כמו גרמניה הנאצית רדפו את הבונים החופשיים בדומה ליהודים, והיטלר ימ"ש אף טען ב"מיין קמפף" לקונספירציה משותפת של השניים. בין 80,000 ל-200,000 בונים חופשיים נרצחו בשואה בשל השתייכותם למסדר.
כעת, בבית המשפט בלונדון, השאלה שעומדת על הפרק היא האם דרישת החשיפה היא צעד הכרחי להבטחת יושרה משטרתית, או שמא מדובר ב"ציד מכשפות" מודרני המונע מתאוריות קשר.
0 תגובות