בעוד עשרות מדינות מערביות מגנות את ישראל על פעולותיה בעזה, גרמניה מוצאת את עצמה בלב סערה פוליטית פנימית בעקבות סירובה לחתום על גילוי דעת בינלאומי שנועד ללחוץ על ירושלים.
כפי שדיווחנו, שלשום פרסמו 29 מדינות גינוי חסר תקדים בחריפותו נגד ישראל, ברקע המלחמה בעזה ותוכנית חלוקת הסיוע האמריקנית הנתמכת בידי ישראל.
גרמניה בלטה בהיעדרה ממכתב הגינוי, כעת מתקיימים לחצים כבדים בממשל הגרמני המשותף למפלגות ימין ושמאל להצטרף לגינויים החריפים נגד ישראל.
ראש הממשלה פרידריך מרץ, שמרבה אמנם לאחרונה למתוח ביקורת פומבית על מדיניות ישראל, נאלץ כעת להתמודד עם לחצים גוברים דווקא מתוך ממשלתו, הקוראים לעמדה חריפה וחדה יותר.
על פי ההצהרה הבינלאומית שפורסמה בתחילת השבוע, הנחתמה על ידי 28 מדינות ובתמיכת נציב ניהול המשברים של האיחוד האירופי, ישראל נדרשת להפסיק את הלחימה בעזה באופן מיידי, בעוד 50 חטופיה נמצאים עדיין בידי חמאס. המסמך גינה את מה שתואר כ"הזנה בטיפטופים" של סיוע לתושבי הרצועה, ואת הטענה החמאסית שמאות נהרגו בעת שניסו להשיג עזרה הומניטרית. גרמניה כאמור, נעדרה מן הרשימה.
המהלך עורר מורת רוח בקרב שותפי הקואליציה של מרץ, בעיקר בקרב נציגי מפלגת SPD של השמאל. שרת הפיתוח רים אלאבאלי רדובאן אמרה כי "הדרישות במכתב של 29 השותפות לממשלת ישראל מובנות לי. הייתי רוצה שגרמניה תצטרף לאות שהועבר".
מרץ עצמו ניסה להסביר את ההחלטה בכך שלטענתו גרמניה כבר נתנה ביטוי פומבי דומה. "המועצה האירופית כבר פרסמה הצהרה משותפת שהיא כמעט זהה בתוכנה למכתב", טען, תוך שהוא מדגיש כי אין מחלוקת מהותית בקואליציה סביב הסוגיה. בהקשר זה הזכיר כי כבר לפני זמן מה אמר כי "המצב שם אינו מתקבל עוד על הדעת".
ביום שישי, כך סיפר, שוחח עם ראש הממשלה נתניהו והבהיר לו ש"אנחנו לא שותפים למדיניות ממשלת ישראל בעזה", וכי דבריו הועברו "מאוד ברור ומאוד מפורש".
ואולם בקרב מבקריו, ההסברים הללו לא מתקבלים. שניים מהקולות הבולטים בקריאה לנקיטת קו תקיף הם אדיס אחמטוביץ' ורולף מיצניך מהמפלגה הסוציאל-דמוקרטית, שקראו להשלכות מיידיות וברורות כלפי ישראל, כולל השעיית הסכם שיתוף הפעולה עם האיחוד האירופי והפסקת יצוא הנשק "שנעשה בו שימוש בניגוד לחוק הבינלאומי", לדבריהם. בהצהרה משותפת הגדירו השניים את מצב ברצועה כ"אסון הומניטרי תהומי".
הממשלה בברלין מצידה ממשיכה לדבוק בעמדה זהירה, הנתפסת בעיני רבים כמאופקת יתר על המידה. כידוע, היחס לישראל נובע מ"סיבה ממלכתית" - Staatsraison - הנובעת ממורשת השואה והמחויבות ההיסטורית לביטחונה של ישראל. לפי גישה זו, השפעה אמיתית על ישראל מושגת דרך ערוצים שקטים, ולא באמצעות גינויים פומביים.
0 תגובות