במשך קרוב ל-30 שנה, מטפסים על הצלע הצפונית של הר האוורסט חלפו על פני גופת גבר השוכבת במערת גיר קטנה, כ-350 מטרים בלבד מהפסגה.
בשל תנאי הקור הקיצוניים והגובה הרב, הגופה נותרה קפואה ושלמה, כשהיא לבושה בציוד טיפוס מלא ומגפי "קופלאך" בצבע ירוק בוהק, שהעניקו לה את הכינוי המפורסם והמצמרר: "המגפיים הירוקים".
הגבר נהרג בסערה קטלנית בשנת 1996, באותו אירוע שתועד בספר "Into Thin Air", ומאז הפך ל"תמרור" אנושי עבור המטפסים המדווחים בקשר על הגעתם לנקודה.
עד היום, הדעה הרווחת בעולם הטיפוס הייתה שמדובר בצבאנג פאלג'ור, אחד משלושת המטפסים ההודים שנהרגו באותה סערה. אולם, מסמכים ממשלתיים חדשים מהודו, יחד עם בדיקות DNA ודיווחים עדכניים, חושפים כעת את האמת: הגופה שייכת ללוחם משמר הגבול ההודי-טיבטי, דורג'ה מורופ.
מורופ ופאלג'ור היו חלק מאותה משלחת היסטורית שניסתה לכבוש את הפסגה מצד צפון, ושניהם נספו באותו יום גורלי. כעת, לאחר עשורים של אי-ודאות, זהותו של מורופ אושרה רשמית בתהליך אימות קפדני.
מבצע החילוץ הבלתי אפשרי
לאחר זיהויו הסופי, ממשלת הודו וה-ITBP פרסמו מכרז לצוות מומחים לחילוץ בגובה רב כדי להשיב את גופתו של מורופ הביתה. המשימה נחשבת למסוכנת וקשה מנשוא:
הגופה נמצאת ב"אזור המוות" (כ-8,500 מטרים), גובה שבו מסוקים אינם יכולים לנחות והחמצן דליל ביותר. גופה קפואה עם ציוד טיפוס יכולה לשקול עד 200 ק"ג. במקרים מסוימים, המחלצים נאלצים לקטוע איברים שקפאו בזוויות לא נוחות כדי לאפשר את גרירת הגופה. עלות המבצע מוערכת בכ-150,000 דולר, והוא דורש צוות של לפחות שישה שרפות מנוסים שטיפסו על האוורסט מספר פעמים.
בעוד שרבים מהמטפסים שמתים על ההר נשארים שם לנצח בשל הקושי לחלצם, משפחתו של מורופ עשויה סוף סוף לזכות לסגירת מעגל אם המבצע, המתוכנן להסתיים עד אוקטובר, יוכתר בהצלחה.
0 תגובות