תושבי איסלנד הכריעו במשאל עם היסטורי ודחו את הצעת הממשלה לחידוש השיחות להצטרפות לאיחוד האירופי.
התוצאות הסופיות הראו כי 52.8% מהמצביעים התנגדו לפתיחת משא ומתן עם בריסל, לעומת 47.2% שתמכו ביוזמה. שיעור ההשתתפות בהצבעה היה גבוה במיוחד ועמד על 82.5% מכלל בעלי זכות הבחירה במדינה המונה כ-400,000 תושבים.
ההצבעה התקיימה על רקע מתיחות פוליטית ודיון ציבורי סוער בנוגע לעתידה של המדינה הצפונית. הממשלה האיסלנדית, בראשות ראש הממשלה קריסטרון פרוסטדוטיר, ביקשה לקדם את ההצטרפות כמגן מפני מלחמות סחר ותחרות גיאופוליטית באזור הארקטי. עם זאת, הציבור העדיף לשמור על עצמאות המדינה ולהגן על שטחי הדיג, הנחשבים לרכיב מרכזי בכלכלה המקומית.
פער גיאוגרפי ברור
סירבה למיליארדים: המדינה המוסלמית שלא מוכנה לבגוד בישראל
הנתונים הגיאוגרפיין של ההצבעה חשפו פער משמעוני בין העיר לכפר. רק שני מחוזות הבחירה במרכז הבירה רייקיאביק הניבו רוב לתומכי ההצטרפות, בעוד שבאזורים הכפריים ובפרברי הבירה נרשם רוב ברור למתנגדים למהלך. התוצאות משקפות את החשש הכפרי מפני השלכות אפשריות על תעשיית הדיג, שמהווה כ-15% מהתוצר המקומי הגולמי ורושמת כ-40% מהכנסות היצוא של המדינה.
מנהיגת האופוזיציה, גודרון הפשטיינסדוטיר, שהובילה את קמפיין ההתנגדות, מסרה כי "אלה אינן בעיות שבריסל תפתור עבורנו. אלה בעיות שפוליטיקאים איסלנדים חייבים לפתור". היא הוסיפה והבהירה כי "אני יודעת שהאיחוד האירופי יגיע עם הבטחות לגמישות מסוימת, במיוחד בהתחלה, אבל אנחנו יודעים שזה לא יהיה לתמיד".
חששות כלכליים ומכסות דיג
תעשיית הדיג עמדה במרכז הדיון הציבורי. המתנגדים חששו כי חוקי מכסות הדיג של האיחוד האירופי יפגעו בשליטה הבלעדית של המדינה במים הטריטוריאליים שלה. הנושא הכלכלי עלה גם הוא בצורה בולטת, על רקע ריבית של 8% באיסלנד לעומת 2.25% בבנק המרכזי האירופי. הכלכלן הראשי של איגוד העובדים ויסקה, וילהלמור הילמרסון, ציין כי ההצטרפות "לא תפתור את הכשלים המבניים של איסלנד, אך היא יכולה להפוך לזרז לכלכלה בריאה יותר".
התושבת רגנהילדור סקרפהדינסדוטיר, בת 70, הביעה את תמיכתה בעצמאות המדינה והבהירה כי "על ידי הישארות עצמאיים כפי שאנו, אנו מביטים בציפייה אל העתיד". דבריה משקפים את הרגש הציבורי הרווח בקרב חלקים נרחבים מהאוכלוסייה, במיוחד באזורים הכפריים.
מכה דיפלומטית לאיחוד
מדובר במכה דיפלומטית משמעותית עבור האיחוד האירופי, שם קיוו כי הצטרפות איסלנד תחלש את היורוסקפטיציזם ותחזק את המערך האסטרטגי באזור הארקטי. ראש הממשלה פרוסטדוטיר הבהירה כי ניצחון המתנגדים יביא לסיום הדיון בנושא כל עוד קואליציית המרכז-שמאל בראשותה מכהנת בשלטון. איסלנד הגישה בקשת הצטרפות ראשונה בשנת 2009 בעקבות המשבר הפיננסי, אך השיחות הוקפאו בשנת 2013.
נושא הביטחון עלה גם הוא במהלך הדיון הציבורי, בין היתר על רקע הצהרותיו של נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ בנוגע לאזור הארקטי. התוצאות מעידות על רצון ברור של הציבור האיסלנדי לשמור על עצמאותו ולהימנע מהתחייבויות נוספות מול גופים בינלאומיים.
0 תגובות