בעוד העולם מרוכז בדיונים על תוכנית הגרעין האיראנית, הצנטריפוגות והסנקציות, מתברר כי למשטר בטהרן יש נשק אסטרטגי אחר לחלוטין – כזה שיכול להטות את הכף ברגע של משבר. מדובר בכבלי הסיבים האופטיים התת-ימיים העוברים במצר הורמוז, עורקי החיים של הכלכלה הדיגיטלית העולמית.
כפי שעולה מניתוח אסטרטגי שפורסם לאחרונה, רשתות הסיבים האופטיים הללו מחברות את מדינות המפרץ והודו לשאר העולם. פגיעה בהם לא תהיה סתם תקלה טכנית – מדובר ברעידת אדמה פיננסית: השבתת עסקאות בשווי טריליוני דולרים, קריסת שירותי ענן, שיתוק מערכות בנקאיות ומסחר אלקטרוני, ואף פגיעה קריטית בתקשורת צבאית מאובטחת.
הקלף האובדני
באיראן מנופפים בקלף הזה כאיום אסטרטגי. המשטר מניח כי היכולת שלו לשתק את המערב היא תעודת ביטוח. אולם הניתוח חושף תמונה הפוכה לחלוטין: מדובר במהלך אובדני שיחתום על גורל המשטר.
אם איראן תבחר לממש את האיום ולחתוך את עורקי התקשורת הבינלאומיים, היא תפסיק להיתפס בעיני העולם כ"יריב פוליטי" או כ"בעיה אזורית". היא תוכרז מיידית כאיום קיומי על האנושות כולה. התגובה הבינלאומית לא תהיה הססנית – היא תהיה מוחצת, מהירה וחסרת פרופורציות, משהו שיגמד את התגובה האמריקאית לפרל הארבור.
המחיר האמיתי של המהלך
העולם יכול להכיל סכסוכים, חילוקי דעות פוליטיים ואפילו מלחמות אזוריות. אך הוא לא יסבול פגיעה בתשתית האינטרנט העולמית, שהיא הבסיס לכלכלת המאה ה-21. ברגע שהכבלים ייחתמו, המחשבון הפוליטי יוחלף בשיקולי שרידות גלובליים.
בשלב הזה, לא יהיו יותר קווים אדומים – יהיה רק יעד אחד: נטרול המקור שמאיים על היציבות העולמית. המשמעות היא שהמשטר האיראני יימצא עצמו מול קואליציה בינלאומית שתפעל בתיאום מלא, עם מנדט ברור ותמיכה גורפת מכל מדינות העולם.
ההקשר הרחב יותר
האיום הזה מתרחש על רקע המתיחות המתמשכת בין וושינגטון לטהרן. בימים האחרונים, צבא ארצות הברית מבצע סבב תקיפות נרחב באיראן, כאשר לראשונה בסבב זה הורחבו התקיפות גם לאזור הבירה טהראן.
במקביל, איראן מנסה לעקוף את המצור הימי שהטילה עליה ארצות הברית. כפי שדווח, 23 כלי שיט איראניים הפועלים במצר הורמוז מניפים דגלים כוזבים, כיבו את המשדרים שלהם או מבצעים מניפולציות בפעילותם כדי להפוך לספינות רפאים המרכיבות צי צללים.
המשטר בטהרן צבר ניסיון רב בהתחמקות מסנקציות באמצעות רשת מורכבת של חברות קש, חילופי מטעני נפט חשאיים ועסקאות פיננסיות מעורפלות. מרבית הנפט של צי הצללים האיראני נמכר לסין, המייבאת כ-80% מהנפט של המדינה למרות העיצומים האמריקניים.
הפצצה האמיתית
הפצצה האמיתית של איראן אינה טמונה בבונקרים מתחת לאדמה, אלא מתוחה על קרקעית הים. אם המשטר יחליט להשתמש בה, הוא למעשה חותם על תעודת הפטירה של עצמו. לא מדובר באיום עתידי, אלא בהתאבדות מתוכננת מראש שתסתיים, בחישובים קרים, בשעות – אם לא בדקות – של פעולה נגדית שתמחק את המשטר מן המפה.
המסר למשטר בטהרן צריך להיות ברור: העולם לא יסבול פגיעה בתשתית הדיגיטלית העולמית. הכבלים התת-ימיים אינם נשק אסטרטגי – הם קו אדום שחציתו תביא לסוף המשטר. זו לא תעודת ביטוח, אלא צו מוות עצמי.
0 תגובות