כתבת פרופיל ב'טיימס' על הבחור החרדי שנלחם בהרווארד

לדברי העיתון המפורסם בעולם, קסטנבאום הפך בשנה האחרונה לדמות בולטת במאבק נגד אנטישמיות באוניברסיטאות היוקרתיות בארצות הברית.

למרות מבט מעט ביישן, משקפיים עבים וזקן ג'ינג'י דק, הוא התקבל ככוכב בקרב קהל של מאות – ברובו יהודי – שהגיע לשמוע אותו נואם בטקס מלגות לתלמידים הנאבקים באי צדק בלייק סקסס, ניו יורק. עבור רבים מהם, הוא הילד שהצליח: התקבל להארוורד, ריגש את הוריו – ואז חשף את מה שלדבריו מתרחש מאחורי הקלעים של הממסד האקדמי, מתאר ה'טיימס'.

קסטנבאום, בוגר טרי של בית הספר ללימודי דת בהארוורד, תפס בחודשים האחרונים מקום מוביל בקמפיין שמובילים הרפובליקנים לחשיפת אנטישמיות באקדמיה. הוא הפך לדובר שמרני מבוקש בתקשורת, שוחח עם מחוקקים בוושינגטון, והוזמן לנאום בוועידת המפלגה הרפובליקנית ביולי 2024. מאז, קו הפעולה שהוא מציע דומה מאוד לזה של הנשיא טראמפ: אכיפה נוקשה נגד מפגינים שמפרים חוק או תקנון, שינויי תוכן בתוכניות הלימודים שלדבריו "מקדמות אידיאולוגיה שמאלנית", וגירוש סטודנטים זרים שעברו על החוק.

הוא גם מהתובעים המרכזיים בתביעה שהוגשה בינואר 2024 נגד אוניברסיטת הארוורד. שישה סטודנטים יהודים האשימו שהאוניברסיטה הפכה ל"מבצר של שנאה והטרדה אנטי-יהודית". אמנם התביעה נסגרה בהסכם יום לאחר השבעת טראמפ, אך שבת סירב להצטרף להסדר והמשיך להיאבק לבדו.

בתביעתו הוא ציין בין היתר מקרה שבו סטודנטית כונתה "תומכת ברצח עם" ו"האף שלה עקום כמו הטיעונים שלה". לדבריו, האוניברסיטה התעלמה מהתלונות שהגיש שוב ושוב על הטרדות מצד פעילים פרו-פלסטינים. "הם עקבו אחריי, נידו אותי מקבוצות ווטסאפ, וגרמו לי להרגיש מבודד לגמרי," טען.

האוניברסיטה סירבה להגיב, אך טענה בבית המשפט כי "לא הייתה ולא תהיה אדישה לאירועים כאלה". במקביל, פרסמה הארוורד לאחרונה שני דו"חות מקיפים על אנטישמיות ואיסלאמופוביה בקמפוס.

שבת מצידו ממשיך במסע ההסברה שלו. "אתמול הייתי בדאלאס, מחר אני במיאמי", אמר. הוא נאם גם בירושלים – כאורחו של נשיא המדינה יצחק הרצוג – ובקרוב יופיע באמסטרדם. ביום חמישי האחרון הופיע בבית הלבן, בטקס לציון יום התפילה הלאומי, כאשר טראמפ חתם על צו להקמת ועדת חירות דתית. שבת סיפר שדיבר שם עם שר החוץ מרקו רוביו על האצת גירוש סטודנטים זרים שהפרו את החוק – ואפילו הספיק לצלם איתו סלפי.

במקביל לפעילותו הציבורית, הוא מקבל סיוע מממנים פרטיים שתומכים במאבקו המשפטי. כשנשאל על קשריו, הזכיר את "החבר'ה מ-DOGE", צוות מצומצם שבראשו עומד אילון מאסק ושפועל לצמצום הממשל הפדרלי. "הם פנו אליי. אני יודע שזה נשמע שחצני, אבל אני פעיל בתחום הזה," אמר ל"ניו יורק טיימס". "הייתי שמח לעזור."

שבת לא התחיל את דרכו בצד הימני של המפה הפוליטית. הוא נרשם כדמוקרט בגיל 18 והצביע לברני סנדרס, אך המראות מהקמפוס שינו את דעתו. "זה לא הזמן לשתוק או להנמיך את הווליום," הסביר. "צריך להגיד בקול את מה שרבים מרגישים אבל פוחדים לומר."

קסטנבאום, בן שישי מתוך שבעה ילדים להורים שהיגרו מבריטניה – אביו סוחר ספרים נדירים ואמו מחנכת בגיל הרך – הרגיש שונה כבר מתחילת לימודיו. "פעם בשבוע היה תה קהילתי, ואף פעם לא היה אוכל כשר," סיפר. "להיות יהודי אורתודוקסי שתומך בישראל מהיבט דתי – זו עמדה שאף פעם לא התקבלה באמת שם."

מי שתמך בו לאורך הדרך הוא הרב דוד וולפה, שהזדהה עם תסכולו של שבת ואף פרש מוועדה באוניברסיטה במחאה. "הוא לא התפשר ולא חיפש הנחות," אמר הרב וולפה. "הוא אמר את האמת כפי שהוא ראה אותה."

כיום שבת בדרך למעבר ללוס אנג'לס, שם יחל לעבוד ב-PragerU – גוף שמרני שמקדם תכנים פרו-אמריקאיים. הוא מתכוון לחנך דור חדש לערכים של דת, חופש ביטוי וקפיטליזם. "המטרה שלי היא לא להיות נגד, אלא להיות השראה," אמר ל'טיימס'.