ג'וזף אורוטו קבויי, מהנדס מחשבים בן 41 מקניה, לא דמיין שהחיפוש אחר פרנסה יוביל אותו לחזית המדממת של קופיאנסק. בראיון בלעדי מהשבי האוקראיני, הוא חושף כיצד הונאה מתוחכמת של הצבא הרוסי הפכה אותו ממומחה טכנולוגי ל"בשר תותחים" בלב הקרבות.
קבויי, שסבל ממצוקה כלכלית קשה בארצו, פותה על ידי סוכנות גיוס שהבטיחה לו תנאי שירות נוחים ברוסיה. "הבטיחו לי שלא אלך לשום דבר שקשור למלחמה, אלא אעסוק במקצוע שלי כמהנדס מדעי המחשב," הוא משחזר בכאב. הסוכנות דאגה להכל: כרטיסי טיסה, ויזות ומשכורת מבטיחה, אך ברגע החתימה על החוזה, התמונה השתנתה לחלוטין.
במקום לעסוק בתחנות רדיו או במערכות אבטחה, קבויי מצא את עצמו בטירונות בזק של שלושה שבועות בלבד. "איך אפשר להכין אדם למלחמה בשלושה שבועות? פחדתי מאוד," הוא מודה.
כאשר נשלח לחזית קופיאנסק, המציאות הכתה בו בעוצמה עוד לפני שהגיע לקו המגע הראשון. כשנשאל מה ראה בדרכו למשימה, תשובתו הייתה מצמררת: "לאורך כל הדרך ראיתי גופות של חיילים רוסים". הוא הבין מיד כי נשלח אל מותו.
במהלך הלחימה נפצע קבויי מתקיפת כטב"ם אוקראיני, ומצא את עצמו מבודד, רעב וקופא מקור, כשהוא אינו מסוגל לתקשר עם מפקדיו בשל מחסום השפה. "לא דיברתי עם המפקד בכלל... רק חיפשנו אוכל ומים כדי לשרוד".
קבויי נלכד לאחר שחבר לנשק שנתפס הוביל את הכוחות האוקראיניים למחבואו. למרבה הפתעתו, המפגש עם "האויב" היה שונה מכל מה שסיפרו לו. "הם היו מאוד אדיבים," הוא מספר, "הייתה להם אפשרות לירות בנו, אבל הם נתנו לנו אוכל ומעילים כי היה לי קר מאוד. באפריקה אין חורף כזה".
כעת, כשהוא בטוח בשבי, לג'וזף קבויי יש מסר חד וברור לכל מי ששוקל להתפתות להבטחות הרוסיות: "העצה שלי היא אל תצטרפו למלחמה הזו. אל תבואו לרוסיה או לאוקראינה כדי להילחם. תישארו במדינה שלכם ותהיו בטוחים".
0 תגובות