רעידת אדמה ארכיונית מטלטלת בימים אלה את גרמניה, כאשר מיליוני אזרחים מוצאים את עצמם מתמודדים עם שאלה מטרידה שהפכה לנושא המדובר ביותר בבתים רבים: "האם סבא שלי היה נאצי?" השאלה עלתה בעקבות שחרור חסר תקדים של למעלה מתשעה מיליון מסמכים היסטוריים מתקופת המפלגה הנאצית על ידי הארכיון הלאומי של ארצות הברית.
המסמכים, שנשמרו במשך עשרות שנים בארכיונים אמריקאיים, חושפים באבחה אחת את השדים האפלים ביותר של העבר המשפחתי הגרמני. אף על פי שהמערכת האמריקאית המקורית הייתה מסורבלת, לא איפשרה חיפוש לפי שמות וקרסה תחת העומס, התקשורת המקומית הרימה את הכפפה במהירות הבזק.
מאגרי נתונים נגישים לציבור
שבועיים בלבד לאחר החשיפה האמריקאית, החלו כלי תקשורת בגרמניה – ובראשם העיתון המוביל "דר שפיגל" – להקים מאגרי נתונים עצמאיים, נגישים וידידותיים המאפשרים איתור מיידי לפי שם מלא. כל שנדרש מהגולשים הוא להקליד את שם קרוב המשפחה, ותוך שניות בודדות נחשף כרטיס החבר הרשמי במפלגה הנאצית בשפות גרמנית ואנגלית.
הנתונים מציגים תמונה רחבה ומטרידה: בין השנים 1925 ועד קריסת המשטר ב־1945, מנתה המפלגה הנאצית למעלה מ־10 מיליון חברים. כ־90% מהמסמכים המקוריים שרדו למרות ניסיונות ההשמדה של בכירים נאציים לקראת תום המלחמה. מאות אלפי אזרחים כבר עשו שימוש במאגרים הללו, שהניבו מיליוני חיפושים.
בחירה מרצון, לא חובה
בניגוד לשירות הצבאי חובה, ההצטרפות למפלגה הנאצית נעשתה מרצון מוחלט. עם מינויו של היטלר לקנצלר ב־1933, מיליוני גרמנים מיהרו להצטרף, מה שאילץ את המפלגה להקפיא את שורותיה זמנית כדי לסנן רק תומכים נאמנים.
ההקפאה הוסרה ב־1937 במקביל להחמרת הרדיפות וחוקי נירנברג, והובילה לגל גיוס נוסף. הקפאה נוספת נכנסה לתוקף ב־1942, והתמקדה כבר בגיוס צעירים שטופי מוח ממערכת החינוך הנאצית.
עיתוי פוליטי רגיש
הפופולריות העצומה של הארכיונים הדיגיטליים משקפת את נכונותם של אזרחים רבים להתעמת עם האמת, אך היא מגיעה בעיתוי פוליטי רגיש במיוחד. המהלך מתרחש בצילו של זינוק בכוחה של מפלגת הימין הקיצוני "אלטרנטיבה לגרמניה" (AfD), שגורמים בשורותיה ניסו בעבר לתאר את 12 שנות השלטון הנאצי כ"הערת שוליים" בלבד בהיסטוריה המפוארת של המדינה.
נתונים אלו מנפצים את האשליה הרווחת בקרב גרמנים רבים המאמינים עד היום כי משפחתם נותרה נקייה ממעורבות בפשעי המשטר. החשיפה הציבורית מעמידה את החברה הגרמנית מול מבחן מוסרי והיסטורי שלא ניתן להתעלם ממנו.
יצוין כי בימים אלה מתנהל ויכוח ציבורי סוער בברלין בנוגע לעתידו של בונקר נאצי היסטורי, כאשר הרב הראשי הגאון רבי פנחס גולדשמידט הציע להעביר את המתחם לידי הקהילה היהודית. גם פרשה זו משקפת את המאבק המתמשך של גרמניה עם עברה האפל.
1 תגובות