החלטה מטלטלת התקבלה השבוע במטה הלאומי לביטחון וללוחמה בטרור בהולנד (NCTV), כפי שפורסם לראשונה ברשת התקשורת ההולנדית NOS. לראשונה, הולנד מציבה את ישראל באותה קטגוריה ביטחונית מחמירה עם מדינות כמו איראן ורוסיה – צעד שמצית משבר דיפלומטי עמוק ביחסים בין המדינות.
הדוח, שפורסם ביולי 2025, מסווג את ישראל תחת הקטגוריה של "שחקנים מדינתיים" המנסים להתערב ולהשפיע באופן סמוי או בלתי קביל על דעת הקהל ומקבלי ההחלטות בהולנד. ההחלטה פותחת פצע מדמם ביחסים הדיפלומטיים ומעמיקה את המתח סביב ההתמודדות עם אירועי אמסטרדם והלחצים על בתי הדין הבינלאומיים.
שני צירי חיכוך מרכזיים
הבסיס להאשמה החריפה נשען על שני צירים מרכזיים שיצרו מתיחות חריגה בין המדינות:
סערת דוח משרד התפוצות: בעקבות הפרעות אלימות והעימותים סביב משחקה של מכבי תל אביב באמסטרדם בנובמבר 2024, הפיץ משרד התפוצות הישראלי מסמך מיוחד ישירות לפוליטיקאים, חברי פרלמנט ועיתונאים בהולנד. גופי הביטחון ההולנדים זעמו על עקיפת הצינורות הדיפלומטיים הרשמיים, וטענו כי המסמך הכיל מידע אישי על אזרחים הולנדים – מה שהוגדר על ידם כ"קמפיין השפעה זרה" המסכן את אזרחיהם.
החזית מול בית הדין בהאג: הולנד, הרואה בעצמה את מגינת החוק הבינלאומי, מותחת ביקורת קשה על מה שהיא מגדירה כניסיונות של ישראל וארצות הברית להפעיל איומים, לחצים וקמפיינים נגד מוסדות המשפט בשטחה. הביקורת מתחדדת במיוחד בצל צווי המעצר שהוצאו נגד בכירים ישראלים, כפי שדווח בכתבה על הסנקציות האמריקניות על בית הדין.
זעם בירושלים: "עיוות חמור של המציאות"
בישראל דחו בשאט נפש את הניסיון להשוות את פעילות המדינה לזו של מעצמות סייבר וריגול אגרסיביות. גורמים מדיניים בירושלים הבהירו כי הפצת החומרים לאחר אירועי אמסטרדם רחוקה מלהיות "דיסאינפורמציה" או התערבות עוינת.
לדבריהם, מדובר בדיפלומטיה ציבורית שקופה ולגיטימית לחלוטין, שכל מטרתה הייתה להציג את הזווית הישראלית ולחשוף את ממדי האנטישמיות שחוו האוהדים. בישראל מאשימים את מחברי הדוח בעיוות המציאות – הפיכת מאמץ הסברה גלוי והכרחי נגד אנטישמיות לאיום ביטחוני מלאכותי, תוך התעלמות מוחלטת מהסכנה הממשית והיומיומית לחייהם של ישראלים ויהודים ברחבי אירופה.
יצוין כי אירועי אמסטרדם כללו התפרעויות אלימות ומהומות, כפי שתועד בכתבה על מבצע האכיפה של המשטרה ההולנדית לאחר המראות המבישים של בריחת השוטרים מהמתפרעים.
הגיאופוליטיקה של המשבר
המתיחות הנוכחית אינה מתרחשת בוואקום. היחסים בין המדינות חווים טלטלה מתמשכת שמקורה בשילוב נפיץ של משפט, כלכלה ופוליטיקה פנימית:
סנקציות וכלכלה: ממשלת הולנד אימצה לאחרונה צעדים מחמירים חסרי תקדים באירופה, ששיאם חוק שייכנס לתוקף בספטמבר 2026, האוסר יבוא ומכירה של מוצרים מההתנחלויות ורמת הגולן. בנוסף, בתי המשפט במדינה כבר עצרו בעבר יצוא של חלקי מטוסי F-35 לישראל.
המלכוד של המארחת: עצם ישיבתם של בית הדין הפלילי הבינלאומי (ICC) ובית הדין הבינלאומי לצדק (ICJ) בשטח הולנד, מחייבת את הממסד המקומי לגונן עליהם, מה שמייצר חיכוך מובנה ובלתי נמנע עם האינטרסים הביטחוניים של ישראל.
השסע הפנימי: למרות הפגנות הענק הפרו-פלסטיניות והקריאות לחרם, בממשלה ההולנדית ישנם גם גורמי ימין ומרכז המביעים תמיכה מובהקת בישראל. הכללת ישראל בדוח משקפת בעיקר את הגישה המקצועית-נוקשה של פקידות המודיעין (NCTV) הדואגת לריבונות המדינה, ופחות החלטה פוליטית אנטי-ישראלית גורפת של הקבינט כולו.
סוף עידן הידידות?
המשבר הנוכחי מעלה שאלות קשות על עתיד היחסים בין ישראל להולנד. בעוד שבעבר נחשבה הולנד לבעלת ברית אירופית יציבה, הסיווג החדש מעיד על שינוי מהותי בתפיסה ההולנדית את ישראל.
הדוח ההולנדי מצטרף לסדרה של אירועים שמעמיקים את הפער בין המדינות, כולל המהומות האנטישמיות שפרצו באירופה, כפי שתועד בכתבה על המהומות בלונדון ובהאג בעקבות משחק הכדורגל של נבחרת מרוקו.
כעת, לאחר הפרסום, נותרה השאלה האם המשבר הדיפלומטי יוביל לשינוי מדיניות או שמא יעמיק עוד יותר את הקרע בין המדינות.
0 תגובות