סערה ציבורית התעוררה בימים האחרונים בברלין בעקבות תוכנית להרוס חלק מבונקר שנותר מתחת למתחם הקנצלריה הנאצית לשעבר, במטרה להכשיר את השטח להקמת פרויקט מגורים ומשרדים. מול התוכנית, שעוררה ביקורת חריפה מצד היסטוריונים וחוקרים, הציע נשיא ועידת רבני אירופה, הרב הראשי הגאון רבי פנחס גולדשמידט, חלופה בעלת משמעות יהודית והיסטורית: להעביר את המתחם לידי אחת הקהילות היהודיות בברלין ולהקים מעליו מוסדות יהודיים.
הרשויות המקומיות בברלין טוענות כי אין הצדקה היסטורית או ציבורית לשימורו של המבנה התת־קרקעי, וכי פיתוחו של האזור ישרת את צורכי העיר ותושביה. מנגד, גורמי שימור מזהירים כי מדובר באחד השרידים האחרונים שנותרו ממרכז השלטון הנאצי, וכי הריסתו עלולה למחוק עדות מוחשית לתקופה האפלה בתולדות גרמניה ואירופה.
המבנה, בשטח של כ-1,200 מטרים רבועים עם קירות ותקרה בעובי 1.7 מטרים, שימש את הצורר הנאצי ובית חולים בסוף מלחמת העולם השניה. המועצה לשימור אתרים בברלין הדגישה כי "הקנצלריה החדשה של הרייך הייתה מרכז התכנון ונקודת המוצא של מלחמת העולם השנייה וגם מסמלת את הסוף הקטסטרוף
"מבחן מוסרי, לא רק עניין נדל"ני"
הגר"פ גולדשמידט הציג את הצעתו כחלופה מוסרית לשתי האפשרויות הקיימות על הפרק. "יש חלופה מוסרית יותר מהריסת הבונקר לטובת דירות ומשרדים, או מהפיכתו לעוד אתר תיירותי תת־קרקעי", מסר הרב הראשי. לדבריו, "זהו אחד השרידים האחרונים של מרכז השלטון הנאצי, משטר ששלל מיהודי אירופה את זכויותיהם, את רכושם ואת כבודם, ולאחר מכן רצח מיליונים והחריב קהילות שלמות".
הגר"פ גולדשמידט הדגיש כי ההחלטה בנוגע לעתידו של המקום אינה יכולה להיבחן רק במונחים תכנוניים או כלכליים. "עתידו של המקום אינו רק עניין נדל"ני, אלא מבחן מוסרי", הבהיר. "במקום שבו ניסו למחוק את החיים היהודיים מאירופה, יש לאפשר ליהודים לבנות עתיד".
ההצעה של הרב גולדשמידט מציעה למעשה להפוך את המקום ממרכז שלטון שתכנן את השמדת העם היהודי, למרכז חיים יהודיים פעיל. כפי שציין הרב הראשי, מדובר בסמליות היסטורית עמוקה – במקום שבו תוכננה החורבן, יקום מרכז של תורה וחיים יהודיים.
מאבק על זיכרון ההיסטוריה
הסנאטור לדיור בברלין, כריסטיאן גאבלר, הבהיר כי הוא תומך בהמשך תוכניות הפיתוח ולא בשימור המבנה. "אנחנו לא עומדים בדרכם של פיתוחי דיור חדשים רק כדי לשמר בונקר שאולי אפילו יהפוך למקום עלייה לרגל", אמר גאבלר לעיתון המקומי.
מנגד, דיטמר ארנולד, יו"ר איגוד העולם התחתון של ברלין, מגדיר את הריסת האתר כ"טירוף מוחלט". ארנולד קורא להקים במקום מוזיאון ואתר זיכרון בשיתוף מוזיאון השואה במקום להרוס את השרידים. "זה אתר של המבצעים", טען ארנולד, תוך שהוא מדגיש את החשיבות ההיסטורית של המקום.
הסערה בברלין משקפת דילמה רחבה יותר העומדת בפני ערים אירופיות רבות: כיצד להתמודד עם שרידים פיזיים של התקופה הנאצית. בעוד חלק מהגורמים רואים בשימור המבנים דרך לשמר את הזיכרון ההיסטורי ולמנוע שכחה, אחרים חוששים שהם עלולים להפוך לאתרי עלייה לרגל של קבוצות קיצוניות.
הצעתו של הגר"פ גולדשמידט מציעה דרך שלישית – לא הריסה ולא שימור מוזיאלי, אלא הפיכת המקום למרכז חיים יהודיים פעיל. כך, לטענתו, ניתן גם לשמר את הזיכרון ההיסטורי וגם להעניק למקום משמעות חיובית ומחדשת.
0 תגובות