
נמצאים אנו בתשעת הימים בהם מעלים עם ישראל על לבם את חורבן הבית. על פי תקנת חכמים, איסור הרחיצה חל אך ורק ביום תשעה באב עצמו. עם זאת, לאורך הדורות נהגו הראשונים להחמיר ולהימנע מרחיצה גם בימים שלפניו.
בעדות ספרד להחמיר שלא לרחוץ במים חמים רק בשבוע שחל בו תשעה באב. לעומת זאת, באשכנז, שם האקלים קר יותר ומזיעים פחות, התפשט המנהג שלא לרחוץ כלל בתשעת הימים, אפילו לא במים קרים.
בדרשתו, תקף הרב עובדיה יוסף את ההחמרה היתרה המביאה לידי ריח רע ופגיעה בזולת:
"תלכו תראו בבני ברק – לא מתרחצים. יש שמה זיעה... אדם יושב על יד אחד – חוץ מהכבוד – לא מריח טוב. תורה אמרה ככה? זה לא כבוד הבריות. יושב לידו ומצטער".
הרב הדגיש כי לפי מנהג הספרדים הרחיצה מותרת:
"אנחנו נוהגים להתרחץ גם אחרי ראש חודש אב. להתרחץ לא אסרו רבותינו. אסרו רק ביום תשעה באב". הוא הוסיף כי "הספרדים שלנו מותר גם במים חמים. שיעשו הם החומרות שלהם... הם כועסים, לא רוצים להקל".
בנוגע לאשכנזים, סיפר הרב כי ניסה להקל עבורם לפחות במים קרים, במיוחד עבור פועלים שעובדים קשה ומזיעים, אך נתקל בהתנגדות:
"שמע הרב שלמה זלמן אוייערבך עליו השלום כעס מאד איך אני מקל במנהגים שלהם. פחדתי, לא רציתי להתעסק עם האשכנזים".
הרב לא חסך במילים קשות כלפי מי שמחמיר במקום שבו התורה התירה, במיוחד כשזה בא על חשבון הסובבים:
"מי שמחמיר בזה הוא חמור. כך אני קורא לו. הוא חמור. הוא לא בן אדם, למה לעשות חומרות נגד התורה? בשביל מה? אם התורה מתירה? אתה רוצה להיות אבו עלי להחמיר יותר מהתורה? מה אתה רוצה? כל דבר צריך להיות ביישוב הדעת, בשכל טוב... מי שמחמיר, כמו שאמרתי, הוא חמור".
הרב סיכם כי יש לנהוג כמנהג אבותינו ולהתרחץ כרגיל, ואף ציין כי נשים לקראת טבילה או מי שרגיל לטבול לטהרה, רשאים להתרחץ ולטבול כרגיל בכל ימי תשעת הימים, ורק ביום תשעה באב עצמו הדבר אסור.








0 תגובות