במהלך השנה האחרונה, ציידים בגרמניה נאלצו להשמיד כ-2,927 חזירי בר עקב רמות מופרזות של צזיום-137 בבשרם. התופעה, שזכתה לכינוי "פרדוקס חזיר הבר", הטרידה מדענים במשך שנים: מדוע רמות הרדיואקטיביות בחיות אחרות צנחו עם הזמן, בעוד שאצל חזירי הבר הן נותרו גבוהות באופן מסתורי ומסוכן?
מחקרים חדשים חושפים כי האשם אינו רק אסון צ'רנוביל מ-1986 כפי שחשבו בעבר. ניתוח של דגימות בשר ממדינת בוואריה גילה כי ניסויים בנשק גרעיני שנערכו באמצע המאה ה-20 (לפני כ-60 עד 80 שנה) אחראים גם הם לזיהום המתמשך.
המדענים השתמשו בטכנולוגיה מתקדמת כדי למדוד את היחס בין צזיום-135 לצזיום-137; יחס גבוה מעיד על פיצוצי נשק גרעיני, בעוד יחס נמוך מצביע על כורים גרעיניים. הממצאים הראו כי ב-88% מהדגימות, רמת הקרינה עלתה על הסף החוקי המותר בגרמניה.
מדוע זה קורה דווקא לחזירי הבר?
הסיבה נעוצה בתזונה המיוחדת של החזירים. הם ניזונים מפטריות כמהין תת-קרקעיות וצמחים הסופגים את הצזיום מהאדמה. הצזיום הרדיואקטיבי מחלחל לאט מאוד דרך השכבות של הקרקע, ולכן הוא מגיע לפטריות הללו זמן רב לאחר האירוע המזהם. כך נוצר מצב שבו חזירי הבר ממשיכים לאכול "שאריות" של קרינה מלפני עשרות שנים.
הזיהום מוביל לבעיית ריבוי יתר של חזירי בר, שכן הציידים אינם יכולים למכור את הבשר למאכל ורבים מהם נמנעים מציד. כדי להתמודד עם המצב, השלטונות בגרמניה מעניקים פיצויים לציידים: כ-204 אירו עבור חזיר בוגר ו-102 אירו עבור גור שהושמד.
המומחים מזהירים כי כל תאונה גרעינית עתידית עלולה להחמיר את המצב הקיים ולפגוע בבטיחות המזון למשך עשורים קדימה. המחקר מדגיש כי החלטות אסטרטגיות שקיבלו מעצמות העולם לפני כמעט מאה שנה, עדיין משפיעות כיום על הסביבה, חיות הבר ומקורות המזון של האדם.
0 תגובות