כובע שמש רומי נדיר בן כ־1,600–2,000 שנה, שנמצא באתר קבורה במצרים בראשית המאה ה־20, חוזר אל מרכז הבמה ומספק הצצה לחיי היומיום של חיילי האימפריה הרומית תחת השמש הקופחת של הנילוס.
הכובע, אחד משלושה בלבד הידועים בעולם, עשוי צמר צבעוני בעבודת יד קופטית מדויקת, השתמר באופן מעורר השתאות על אף נזקי הזמן והאקלים, ומספר סיפור רחב יותר על מפגש בין צבא כובש, תרבות מקומית ומלאכת טקסטיל במצרים הרומית.
הכובע התגלה בתחילת המאה ה־20 באתר לאהון (Illahun) שבאזור הפיום במצרים, אזור שבו שכנו עיירה, פירמידה ומתחם קבורה מן התקופה הרומית‑קופטית. הוא הגיע למוזיאון צ'אדויק בבולטון בשנת 1911, יחד עם פריטי טקסטיל נוספים שחפר הארכיאולוג הבריטי סר פלינדרס פיטרי, ונשאר כמעט ללא תשומת לב במחסנים במשך יותר ממאה שנה. ורק עכשיו, בשנת 2025, הוחלט לשמרו ולהציגו לקהל, במסגרת תצוגה חדשה העוסקת בלבוש, אקלים וזהות באימפריה הרומית.
עיצוב קופטִי לצורך צבאי
על פי הערכות המומחים, הכובע יוצר בין סוף המאה הרביעית לסביבות המאה השלישית לספירה, בתקופה שבה מצרים כבר הייתה חלק מאימפריה רומית נוצרית־מוקדמת, המכונה התקופה הקופטית. הוא שייך לסוג נדיר של כובעי שמש רחבי שוליים, המוכרים ממקורות רומיים, אך כאן הוא עבר התאמה לאקלים הקיצוני ולסופות החול של המדבר המצרי. ההערכה היא שהכובע נועד לחבר במערך הצבאי הרומי, אולי חייל שהועבר מפרובינציה אחרת ונזקק לפתאום לצל ולהגנה מפני חול ולחות.
עבודת יד בצמר צבעוני
מעבר למשמעות ההיסטורית, הכובע מרשים כמוצר טקסטיל מורכב: הוא עשוי מצמר לבד בארבעה רבעים תפורים, עם כיפה חרוטית ו"פקק" מרכזי בראש. קוטר הכובע כ־39–40 ס"מ, והצבעוניות שלו בולטת - כתר חום, שוליים רחבים באדום, קצה ירוק, בד גימור כחול וריפוד פנימי בלבן, עם תפרי שרשרת דקורטיביים המדגישים את החיבורים. זהו שילוב אופייני לטקסטיל קופטי: שימוש בצמר צבעוני, ריבוי שכבות ותפירה שמחברת בין פונקציה (צל, הגנה) לבין אסתטיקה.
שימור עדין אחרי נזקי עש
הכובע שרד בזכות תנאים יבשים יחסית באזור החפירה, אך לאורך השנים סבל מנזקי עש ומהיחלשות סיבי הצמר. לפני הצגתו לציבור ביצעה קבוצה של מומחה שימור טקסטיל עבודת שימור עדינה: חיזוק האזורים הפגועים בבדים צבועים ידנית להתאמת הגוון, ייצוב התפרים ושחזור הצורה המקורית של הכיפה והשוליים. התוצאה היא פריט שנראה שלם ומרשים, אך עדיין שומר על סימני הזמן והבלאי שמזכירים שמדובר בכובע שעשה את העבודה נאמנה - ולא בחפץ טקסי בלבד.
מוצג קטן, סיפור גדול
כיום מוצג הכובע בכניסה לגלריות מצרים במוזיאון בולטון, ועתיד לעבור לתצוגת קבע בהמשך. עבור החוקרים זהו חלון נדיר אל חיי היומיום של חיילים רומיים במצרים – מה לבשו, כיצד התמודדו עם השמש, ועד כמה השתלבו בתרבות המקומית דרך טקסטיל ומלאכת יד. עבור המבקרים, זהו גם שיעור חזותי בשבריריות הזיכרון ההיסטורי: פריט לבוש אחד, שנשכח על מדף אחורי, הופך לפתע לעדות מוחשית לקשר המתמשך בין רומא, מצרים והעולם המודרני.
0 תגובות