בני משפחות חטופים, משפחות חללי צה"ל ואזרחים פטריוטים חוסמים זה כבר יומיים את מעבר כרם שלום ומונעים הכנסת סיוע לרצועה.
כתוצאה מהחסימה, מאות משאיות שהיו אמורות להיכנס אמש (רביעי) והיום (חמישי) לרצועת עזה לא ייכנסו.
כפי שדיווחנו ב'כיכר', מצרים ומדינות נוספות כועסות על ישראל בעקבות הבדיקות הביטחוניות שהיא מבצעת במשאיות הסיוע לרצועה טרם הכנסתן. ארה"ב לוחצת על ישראל להגדיל את הסיוע ומצהירה בכל הזדמנות פומבית על כך שהיא פועלת להכניס יותר סיוע לרצועת עזה.
המציאות שנוצרה היא שישראל, אשר זקוקה נואשות לתמיכה אמריקאית - הן צבאית והן דיפלומטית, אינה יכולה עוד להרשות לעצמה לומר "לא" לאמריקאים.
אם בתחילה ניסו בישראל שלא להכניס דלקים לרצועה, היום גם בישראל מבינים שלא תהיה לגיטימציה אמריקאית למהלך, למרות שחלק גדול מה"סיוע" מגיע לחמאס בסופו של דבר, גם לצורך פעילות טרור ממשית.
המצור איננו, וכלי הלחץ האדיר שהביא ככל הנראה לשחרור החטופים איננו אפקטיבי יותר בגלל חברינו בוושינגטון.
אולם, חסימת משאיות על ידי אזרחים - חלקם משפחות שכולות, משפחות חטופים ונפגעי איבה, היא הכלי הטוב ביותר שישראל יכולה וצריכה לעשות בו שימוש כנגד לחץ אמריקני.
גם בבית הלבן יבינו שישראל אינה יכולה להרשות לעצמה תמונות של אימא של חטוף עם אזיקים על הידיים, או פינוי אלים של אב שכול שזה עתה איבד את בנו במלחמה ברצועה.
המלחמה של המשפחות במעבר כרם שלום היא הכלי היחיד שנותר כדי להקשות עוד קצת על חמאס בהקשר של משאיות הסיוע, למרות שמשאיות ממשיכות להיכנס דרך מעבר רפיח.
אם הבית הלבן "יכעס" על כך שישראל אינה מכניסה סיוע לאויבים שלה, ירושלים תמיד יכולה לומר: "אנחנו ניסינו, זה המצב. תתמודדו".
בסרטונים נראה כי מדובר בעשרות בודדות של ישראלים שמצליחים לבדם לזעזע מערכת דיפלומטית משומנת חוצת אוקיינוס בין ישראל לארה"ב ובעלות ברית ערביות. בסרטונים הבאים יש לקוות שלא יהיו עשרות אלא אלפים של ישראלים שיאמרו "די" לבית הלבן.