בלב אחד הרגעים המסוכנים ביותר בתולדות הרפובליקה האסלאמית, מוצא את עצמו המנהיג העליון של איראן, עלי חמינאי, מבודד באופן חסר תקדים. שרשרת תקיפות מדויקות של ישראל בעומק איראן ומחוץ לה, הותירה אותו כמעט לבדו – לאחר שאיבד חלק ניכר מהדמויות המרכזיות שעמדו לצידו במשך עשורים, כך לפי חמישה מקורות ששוחחו עם 'רויטרס', החוששים לגורלו של האייתולה.
העצה שסייעה לו לשרוד ולנווט את איראן לאורך שנות משברים – פשוט נעלמה. מקורבים להנהגה בטהרן מעריכים כי חיסולם של יועציו הביטחוניים הבכירים ביותר, ובראשם מפקד משמרות המהפכה חוסיין סלאמי, ראש התוכנית הבליסטית אמיר עלי חג'יזאדה וראש מערך הביון מוחמד כזמי, יצר ריק מסוכן בקודקוד קבלת ההחלטות. "הסיכון לשגיאות אסטרטגיות הפך קיצוני", התריע אחד ממי שלוקחים חלק בפגישות עם חמינאי, ששוחח עם 'רויטרס'.
הדמויות שחוסלו היו חלק מגרעין פנימי מצומצם של כ-15–20 מקורבים, שמורכב ממפקדי משמרות המהפכה, אנשי דת ופוליטיקאים – כולם בעלי נאמנות חסרת עוררין למנהיג ולמשטר. הקבוצה לא פעלה באופן סדור, אך התכנסה לפי הצורך בתוך מתחם מגוריו של חמינאי בטהרן, בכל פעם שנדרשה הכרעה במדיניות ביטחונית, מדינית או פנימית.
כעת, ברגע שבו איראן בעימות ישיר מול ישראל, חמינאי נאלץ לנהל את הסערה כשהוא מנותק מהכוח שעמד לצידו במשך עשרות שנים. ישראל לא רק חיסלה את המפקדים בשטח – היא חתרה אל תוך החדרים הסגורים של קבלת ההחלטות באיראן, והכתה בלב מוקד העצבים של המשטר.
בתוך הוואקום שנוצר, בולטת יותר ויותר דמותו של בנו, מוג'תבא חמינאי – איש דת בדרג ביניים שרבים רואים בו יורש פוטנציאלי. הוא פועל מאחורי הקלעים כבר שני עשורים, ובנה לעצמו רשת קשרים בתוך משמרות המהפכה ומנגנוני הביטחון. השפעתו כיום חורגת מהמנגנון הרשמי, והוא נחשב אחד המתווכים המשמעותיים בין גופים מתחרים בתוך המשטר.
גם יועצים מדיניים ותיקים, כמו מוחמד גולפאייגאני – ראש לשכתו של חמינאי, או שרי החוץ לשעבר עלי אכבר וליאתי וקמאל חראזי, ממשיכים לשמש מקור סמכות בנושאים דיפלומטיים ופנימיים. עם זאת, אובדן הצמרת המבצעית של משמרות המהפכה נחשב למכה קשה במיוחד. חמינאי הפך את הארגון הזה לא רק לזרוע צבאית, אלא לגורם המרכזי האחראי על יציבות המשטר ופריסת ההשפעה האזורית.
המשמעות: ללא אותם יועצים, חמינאי עלול לעשות טעות שתעלה לו בחייו.
ללא ציר הרשע, חמינאי נותר לבדו מול היד הישראלית שממשיכה להכות בעומק שטחו, ללא היכולת לגבות את מדיניותו באש מתואמת של שליחים זרים.
"על חמינאי אפשר לומר שני דברים: הוא עקשן מאוד, אבל גם זהיר מאוד", אמר אלכס ואטנקה, ראש תוכנית איראן במכון המזרח התיכון בוושינגטון. "הזהירות הזו היא מה ששמרה אותו בשלטון כל כך הרבה זמן. אבל בסופו של דבר, הכול מתכנס לשאלה אחת – הישרדות המשטר", מסכם החוקר בשיחה עם 'רויטרס'.
0 תגובות