אנו בימים היסטוריים, לא פחות. ישראל בראשות בנימין נתניהו החלה בהתקפות על אדמת איראן, מדינה שרחוקה מאיתנו בין כ-1,350 ק"מ לכ-1,800 ק"מ (תלוי מאיזו עיר בארץ).
ההתקפה שהחלה עם חששות גדולים התבררה בס"ד כמוצלחת מעל ומעבר למצופה, מחסני נשק הושמדו, בכירים בממשל ובפיתוח הגרעין חוסלו אחד אחר השני, והעיר שושן לא צהלה ולא שמחה. ומה הוביל לכל המבצע המורכב הזה? האיום הקיומי בנשק גרעיני על מדינת ישראל.
>> למגזין המלא - לחצו כאן
אך מה כל כך מסוכן בפצצה גרעינית? מה הנזק שהיא יכולה לגרום ובמה היא גרועה מיתר הפצצות הקיימות? אכן, שאלות מעניינות שננסה לענות עליהן בשורות הבאות.
ההשפעות לטווח קצר של פיצוץ גרעיני
פצצת גרעין היא אחד מכלי הנשק ההרסניים ביותר שפותחו אי פעם על ידי האנושות. בניגוד לנשק קונבנציונלי, פצצות גרעיניות משחררות אנרגיה עצומה באמצעות תהליכים של ביקוע גרעיני או היתוך גרעיני, מה שמוביל להשפעות הרסניות בקנה מידה עצום. ההשפעות של פיצוץ גרעיני הן מורכבות ורב-ממדיות, וכוללות נזק מיידי וארוך טווח לבני אדם, לסביבה ולתשתיות.
גל הדף
אחת ההשפעות המיידיות והמשמעותיות ביותר של פיצוץ גרעיני היא גל ההדף העצום שנוצר. גל ההדף מתפשט במהירות גבוהה מנקודת הפיצוץ ויכול להרוס מבנים, כלי רכב ותשתיות במרחק של קילומטרים רבים. הלחץ הגבוה שנוצר יכול למחוץ מבנים ולהעיף חפצים באוויר, כאשר עוצמת הנזק פוחתת ככל שמתרחקים ממוקד הפיצוץ.
קרינה תרמית
פיצוץ גרעיני משחרר כמות עצומה של אנרגיה תרמית בצורת אור נראה, אינפרא-אדום ואולטרה-סגול. קרינה זו, המכונה גם "הבזק", יכולה לגרום לכוויות חמורות ולפגיעות בעיניים. הטמפרטורה במוקד הפיצוץ יכולה להגיע לאלפי מעלות צלזיוס, מה שגורם להתאדות מיידית של חומרים ולהצתת שריפות במרחק רב. בהירושימה, הטמפרטורה בנקודת האפס הגיעה ליותר מ-7,000 מעלות צלזיוס.
קרינה מייננת
פצצות גרעיניות פולטות קרינה מייננת בצורת קרני גמא, נויטרונים, חלקיקי אלפא ואלקטרונים. קרינה זו חודרת לגוף האדם וגורמת לנזק תאי, פגיעה ב-DNA ולמחלת קרינה חריפה. הקרינה המיידית מהפיצוץ יכולה להיות קטלנית במרחק של עד קילומטר ממוקד הפיצוץ, בהתאם לעוצמת הפצצה.
דופק אלקטרומגנטי (EMP)
פיצוץ גרעיני יוצר פולס אלקטרומגנטי קצר אך עוצמתי שיכול לשבש או להשבית מערכות אלקטרוניות, מחשבים ורשתות חשמל. ההשפעה של ה-EMP יכולה להתפשט למרחק רב מעבר לאזור הפיצוץ, במיוחד בפיצוצים בגובה רב, ולגרום לנזק משמעותי לתשתיות תקשורת וחשמל. וכפי שכולם יודעים, כיום תקלה במערכות חשמל יכולה לעלות בחיי אדם, שכן מקומות כמו בתי חולים תלויים בחשמל לצורך חיי אדם וגם רבות ממערכות נוספות כדוגמת מערכות המים, תלויות גם הן בחשמל.
ההשפעות ארוכות הטווח של פיצוץ גרעיני
משקעים רדיואקטיביים (Fallout)
משקעים רדיואקטיביים הם תוצרי הפיצוץ הגרעיני שמתפזרים באטמוספירה ולאחר מכן נופלים חזרה לקרקע. הם מורכבים בעיקר מתוצרי ביקוע רדיואקטיביים ומחלקיקי אבק ואדמה שהפכו לרדיואקטיביים. המשקעים יכולים להתפשט למרחקים עצומים בהתאם לתנאי מזג האוויר ולגרום לזיהום רדיואקטיבי נרחב.
פצצה בעוצמה של מגה-טון אחד שמתפוצצת על פני הקרקע יכולה ליצור משקעים רדיואקטיביים קטלניים במרחק של עשרות ואף מאות קילומטרים בכיוון הרוח. במרחק של 20-25 קילומטרים, אדם שלא ימצא מחסה תוך 25 דקות מתחילת נפילת המשקעים עלול לספוג מנת קרינה קטלנית. ובכדי להמחיש את הטווח, נאמר שחלילה תיפול פצצת אטום בתל אביב, בערים גבעתיים, רמת גן, בני ברק, גבעת שמואל, חולון, בת ים, אזור, קריית אונו, הרצליה, רמת השרון ,פתח תקווה ,אור יהודה כל מי שלא ימצא מחסה באותו פרק זמן יהיה בסכנת חיים של ממש.
השפעות בריאותיות ארוכות טווח
חשיפה לקרינה מייננת מפיצוץ גרעיני יכולה לגרום להשפעות בריאותיות ארוכות טווח, כולל סוגים שונים של סרטן, מוטציות גנטיות ומחלות כרוניות. בקרב ניצולי הפצצות האטומיות בהירושימה ונגסקי, נצפתה עלייה משמעותית בשיעורי הלוקמיה כשנתיים לאחר ההפצצות, עם שיא לאחר כ-4 עד 6 שנים. כשילדים היו הנפגעים העיקריים.
מחקרים מראים כי הסיכון לסרטן מוצק בקרב אנשים שנחשפו לקרינה גבוה פי חמישה בהשוואה לאנשים שלא נחשפו. בנוסף, ילדים שנחשפו לקרינה בהיותם עוברים סבלו משיעורים גבוהים יותר של מומים מולדים, פיגור שכלי ועיכוב בגדילה.
השפעות סביבתיות
פיצוץ גרעיני גורם לנזק סביבתי נרחב וארוך טווח. הקרינה מזהמת את הקרקע, המים והצמחייה, ויכולה להפוך אזורים שלמים לבלתי ראויים למגורים למשך עשרות ואף מאות שנים. בביקיני אטול, למשל, הניסויים הגרעיניים גרמו להרעלת הקרקע, מנעו מרוב הצמחייה לשגשג, ופגעו קשות בחיים הימיים באזור, נזק שנמשך כבר כמעט 80 שנה שכן הניסויים בוצעו בין השנים 1946 ל-1958.
במקרה של מלחמה גרעינית נרחבת, קיים חשש מתופעה המכונה "חורף גרעיני". כמויות עצומות של אבק, פיח ועשן שייפלטו לאטמוספירה כתוצאה מהפיצוצים והשריפות העצומות יחסמו את אור השמש ויגרמו לירידה דרסטית בטמפרטורות העולמיות. הדבר עלול להוביל להרס מערכות אקולוגיות, פגיעה בחקלאות ואיום על שרידות האנושות.
דוגמאות היסטוריות
הירושימה ונגסקי (1945)
הדוגמאות ההיסטוריות המוכרות ביותר לשימוש בנשק גרעיני הן ההפצצות האטומיות על הירושימה ונגסקי ביפן בסוף מלחמת העולם השנייה. ב-6 באוגוסט 1945, הוטלה פצצת אורניום בשם "ליטל בוי" (ילד קטן) על העיר הירושימה מהמפציץ "אנולה גיי". הפצצה התפוצצה בגובה של כ-580 מטרים מעל העיר והשמידה כ-5 קמ"ר משטח העיר.
מתוך אוכלוסייה של כ-343,000 תושבים, כ-70,000 איש נהרגו באופן מיידי, ועד סוף השנה מספר ההרוגים עלה ליותר מ-100,000. שני שליש משטח העיר נהרס כליל. הטמפרטורה בנקודת האפס הגיעה ליותר מ-7,000 מעלות צלזיוס, וענן פטרייה ענק התרומם לגובה של יותר מ-12 ק"מ.
שלושה ימים לאחר מכן, ב-9 באוגוסט, הוטלה פצצת פלוטוניום בשם "פאט מן" (איש שמן) על העיר נגסקי. למרות שהייתה חזקה יותר מהפצצה שהוטלה על הירושימה, הנזק היה מצומצם יותר בשל טופוגרפיית השטח. עם זאת, יותר מ-2 קמ"ר מהעיר נמחקו וכ-73,000 איש נהרגו.
ההערכות לגבי מספר הקורבנות הכולל משתנות, אך על פי נתוני מחוז מנהטן, בהירושימה היו כ-66,000 הרוגים ו-69,000 פצועים, ובנגסקי כ-39,000 הרוגים ו-25,000 פצועים. עם זאת, הערכות מאוחרות יותר מדברות על כ-140,000 הרוגים בהירושימה ו-74,000 בנגסקי עד סוף שנת 1945.
ניסוי קאסל בראבו (1954)
ב-1 במרץ 1954, ארצות הברית ערכה את הניסוי הגרעיני הגדול ביותר בתולדותיה באטול ביקיני שבאיי מרשל. הניסוי, שכונה "קאסל בראבו", היה פיצוץ של פצצת מימן בעוצמה של 15 מגה-טון - פי 1,000 מהפצצה שהוטלה על הירושימה.
הפיצוץ היה חזק פי 2.5 מהצפוי בשל תגובות גרעיניות בלתי צפויות, מה שהוביל לזיהום רדיואקטיבי נרחב באזור. הפיצוץ אידה שני איים שלמים וחלק מאי שלישי, והאפר הרדיואקטיבי שלהם נפל על איים מאוכלסים סמוכים. ענן הפטרייה הגיע לגובה של כ-40 ק"מ, וזיהם אלפי קילומטרים רבועים של האוקיינוס השקט.
תושבי האיים הסמוכים, כולל רונגלאפ ואוטיריק, נחשפו למשקעים רדיואקטיביים כבדים וסבלו ממחלת קרינה. גם 23 אנשי צוות של ספינת דיג יפנית, "דאיגו פוקוריו מארו" (המכונה גם "דרקון מזל 5"), נפגעו מהמשקעים הרדיואקטיביים, וקצין הרדיו הראשי של הספינה מת כעבור שישה חודשים.
ניסויים גרעיניים בסמיפלטינסק (1949-1989)
בין השנים 1949 ל-1989, אתר הניסויים בסמיפלטינסק (כיום בקזחסטן) היה אחד המיקומים העיקריים לניסויים גרעיניים סובייטיים. בסך הכל נערכו באתר 456 ניסויים גרעיניים, מתוכם 340 תת-קרקעיים ו-116 אטמוספריים.
הניסוי הגרעיני הסובייטי הראשון, שכונה "ברק ראשון", נערך בסמיפלטינסק ב-29 באוגוסט 194921. לאחר שנכנסה לתוקף האמנה לאיסור חלקי על ניסויים גרעיניים ב-1963, ברית המועצות ערכה 340 ניסויים תת-קרקעיים במערות או בקידוחים באתר.
הניסויים הגרעיניים בסמיפלטינסק גרמו לזיהום רדיואקטיבי נרחב באזור והשפיעו על בריאותם של מאות אלפי אנשים שחיו בסביבה. לאחר התפרקות ברית המועצות, קזחסטן הכריזה על סגירת אתר הניסויים ב-29 באוגוסט 1991.
מעניין לציין כי על פי עדויות מיהודים שעלו מאותם איזורים, רבים ממדעני הגרעין שם היו ממוצא יהודי, את הסיבה לכך הם תולים לאו דווקא באמונם של הסובייטים במוח היהודי אלא יותר בחשש שהיה לסובייטים שהמדענים במקום יפגעו, חשש שהם חסכו מעצמם בכך שהציבו במקום יהודים שלשלומם לא חששו.
>> למגזין המלא - לחצו כאן
ולסיום נאמר, פצצות גרעיניות הן כלי נשק בעלי פוטנציאל הרסני חסר תקדים. ההשפעות המיידיות כוללות גל הדף עצום, קרינה תרמית, קרינה מייננת ודופק אלקטרומגנטי, שיחד גורמים להרס מסיבי ולאובדן חיים בקנה מידה עצום. ההשפעות ארוכות הטווח כוללות זיהום רדיואקטיבי, השפעות בריאותיות כרוניות ונזק סביבתי שיכול להימשך עשרות ואף מאות שנים.
הדוגמאות ההיסטוריות של הירושימה, נגסקי, קאסל בראבו וסמיפלטינסק ממחישות את ההשפעות ההרסניות של נשק גרעיני על בני אדם והסביבה. הן מזכירות לנו את הסכנות הטמונות בנשק זה ואת החשיבות של מאמצים בינלאומיים, ובינהם מאמצי המלחמה הנוכחית של ישראל באיראן, למניעת הפצתו והשימוש בו.
0 תגובות