יצרנית הכטב"מים הממשלתית IEMZ Kupol ברוסיה מצליחה לעקוף את הסנקציות שהטילו ארצות הברית והאיחוד האירופי, באמצעות מערך הסוואה הכולל חברות קש ושימוש כוזב בתיעוד ייצוא, כך דווח הבוקר ב'רויטרס'.
לפי מסמכים שהגיעו לידי סוכנות רויטרס ועדויות של שלושה גורמי ביטחון באירופה, מנועים מתוצרת סין מועברים לרוסיה תוך שהם מסומנים כ"יחידות קירור תעשייתיות", במטרה להסתיר את זהותם האמיתית - מנועים מתקדמים עבור כטב"מים התקפיים.
המשלוחים הללו אפשרו לחברת קופול להאיץ את קצב הייצור של הכטב"ם הרוסי מדגם Garpiya-A1, בניגוד גמור לכוונת הסנקציות שנכנסו לתוקפן באוקטובר האחרון. על פי המסמכים שנבדקו, ובהם חוזים, חשבוניות ומסמכי מכס, קופול התחייבה לספק למשרד ההגנה הרוסי למעלה מ־6,000 כטב"מים מהדגם הזה במהלך השנה – לעומת כ־2,000 בשנת 2024. עד חודש אפריל בלבד כבר סופקו למעלה מ־1,500 יחידות.
כטב"ם ה־Garpiya, המבוסס טכנולוגית על דגם איראני מסוג שהד, משמש את הצבא הרוסי לפגיעות בעומק השטח האוקראיני, הן במטרות צבאיות והן באוכלוסייה אזרחית. גורמי מודיעין אוקראיניים מסרו לרויטרס כי כ־500 יחידות משוגרות מדי חודש.
לאחר שדווח בעבר כי קופול עושה שימוש בטכנולוגיה סינית, ובפרט במנועים מדגם L550E שמיוצרים על ידי חברת Xiamen Limbach, הטילו ארה"ב והאיחוד האירופי סנקציות על מספר חברות הקשורות בשרשרת האספקה. זמן קצר לאחר מכן, החלה חברה סינית חדשה, Beijing Xichao International Technology and Trade, להעביר את אותם מנועים בדיוק לחברת קופול, כך עולה מחשבוניות, מכתבים פנימיים של קופול ומסמכי שילוח.
גורמי הביטחון טוענים כי שינוי החברה הסינית לא שינה את זהות המוצר, אלא רק איפשר לעקוף את ההגבלות. החברה החדשה העבירה את המנועים לחברת קש ברוסיה בשם SMP-138, ומשם הועברו הלאה לחברה נוספת, LIBSS, אשר סיפקה את המנועים לקופול תוך שהם מוסווים בטפסים כיחידות קירור. אחד המסמכים מציין במפורש כי תיאור המשלוח נבחר "בשל רגישות העניין".
לפי תיעוד שהגיע לידי רויטרס, הנתיב בו נעו המשלוחים עבר מבייג'ינג למוסקבה ומשם לעיר איז'בסק, שם ממוקמות מעבדות הייצור של קופול. שלוש חברות תעופה סיניות, ובהן גם סצ'ואן איירליינס וסין סאות'רן שימשו לשינוע החלקים.
הממשלה הסינית מסרה בתגובה כי אין לה מידע על העברות כאלה, וכי היא "מפקחת באופן הדוק על ייצוא של ציוד בעל שימוש כפול, בהתאם לחוקי סין ולמחויבויותיה הבין־לאומיות". עוד נמסר כי סין מתנגדת לסנקציות חד־צדדיות שאין להן בסיס במשפט הבין־לאומי או אישור של מועצת הביטחון של האו"ם.
במערב מתגבר הלחץ הדיפלומטי סביב הסיוע הסיני למאמץ המלחמתי של רוסיה. נשיאת הנציבות האירופית, אורסולה פון דר ליין, צפויה להיפגש עם נשיא סין שי ג'ינפינג ביום חמישי הקרוב, על רקע מתיחות הולכת וגוברת. בכירים באיחוד טוענים כי הסיוע הסיני, גם אם עקיף, מהווה איום ממשי על ביטחון אירופה. שרת החוץ של אסטוניה, קאיה קאלס, העבירה מסר דומה בפגישה עם שר החוץ הסיני ואנג יי, ובה קראה להפסיק את התמיכה המסחרית שמזינה את מנגנון המלחמה של הקרמלין.
גורמים ביטחוניים באירופה טוענים כי עיקר הדאגה הוא לא בקשרים הכלליים בין מוסקבה לבייג'ינג, אלא בהעברות נקודתיות של טכנולוגיה רגישת שימוש כפול, כגון; מנועים, מערכות בקרה וניווט, וכל רכיב שמסייע להפוך מוצר אזרחי לכלי נשק קטלני.
בכירים באיחוד מדגישים כי אין דרישה מסין לנתק את קשריה הכלכליים עם רוסיה, אך כן נדרש שיפור במנגנוני הפיקוח במכס ובמערכות הפיננסיות, שיאפשר לצמצם את ההברחות ולעצור את הזרימה הסמויה של טכנולוגיה לשדה הקרב. לפי אותם גורמים, לא ניתן לטעון לניטרליות כאשר רכיבים סיניים הם חלק אינטגרלי ממערך ההתקפה של רוסיה באוקראינה.
0 תגובות