שנים של התקדמות גרעינית איראנית נגדעו - בתוך פחות משבועיים: לפי הערכות של גורמי מודיעין אמריקאים וישראלים, 12 ימי לחימה בין ישראל לאיראן גרמו לשיתוק עמוק וארוך טווח בתשתית ההעשרה והנשק הגרעיני של טהרן. מה שנראה עד לא מזמן כאיום מוחשי של מדינת סף המחזיקה באפשרות לייצור פצצה נמחק כמעט כליל, כך לפי דיווח של הוושינגטון פוסט.
מקור ביטחוני ישראלי בכיר אמר כי איראן כבר איננה מדינת סף גרעינית. לדבריו, גם אם תנסה לחדש את פעילותה, יידרשו לה שנה עד שנתיים כדי לשוב לנקודה שבה עמדה ערב הלחימה וגם זאת רק אם תצליח להסתיר את תכניותיה. אפשרות של ניסוי בפרוטוטיפ פרימיטיבי יותר של פצצה אינה נשללת לחלוטין, אך בישראל מעריכים כי ניתן יהיה לאתר זאת מבעוד מועד ולמנוע את המהלך.
בחודשים שקדמו לעימות פיתחה איראן במקביל תכניות לנשק EMP מתקני הדף אלקטרומגנטי ולפצצות מימן מורכבות בנוסף למנגנון הביקוע הסטנדרטי. מקורות ישראלים טוענים כי הלחץ מצד משמרות המהפכה לקדם את נשק ה-EMP נבע ממחשבה כי אין בו הפרה ישירה של הפתווה של חמינאי האוסרת נשק גרעיני אך בפועל נמשכה ההתקדמות לעבר יכולת הרתעה גרעינית מלאה ממתינה רק לאישור סופי מהמנהיג העליון.
בישראל ובוושינגטון מעריכים שהיבט מרכזי ושעד כה לא זכה לתשומת לב תקשורתית, היה ההפצצות המדויקות בתחילת המלחמה על המדענים עצמם. רוב מוחלט מבכירי פיתוח הגרעין באיראן מהשורה הראשונה השנייה ואפילו השלישית חוסלו בגל התקיפות הראשון. אובדן הכוח האנושי הזה נחשב הרסני, וייתכן שישפיע לאורך זמן גם על הדור הבא של אנשי המדע באיראן שיירתעו מלהצטרף לפרויקט שסופו מוות.
הפעולה כולה תוארה על ידי מקורות מודיעין משני הצדדים כשילוב של מלחמת אוויר ריגול ואלגוריתמים. התיאום, כך נאמר, חרג ממה שנראה בעבר בשדה הקרב. ישראל ניהלה את מרבית המערכה, אך את המכה הסופית הנחיתה ארצות הברית כאשר מפציצים מדגם B2 מטעם חיל האוויר האמריקאי, שיגרו פצצות חודרות בונקרים, ובמקביל ספינות הצי שיגרו טילי טומהוק כולם לעבר המתקנים שהושמדו כבר חלקית בגל הישראלי. על פי הדיווחים, ממשל טראמפ אישר לישראל לצאת למבצע כבר ב-13 ביוני אך הבהיר כי יתערב ישירות רק אם המהלך יתנהל בהצלחה כפי שאכן קרה.
בהערכות מצב שהועברו בין וושינגטון לירושלים, צוין כי מתקן ההעשרה בנתנז הושמד כליל והמתקן התת קרקעי בפורדו הושבת. באיספהאן שם שכנה תחנת המרה חשובה שהפכה אורניום לחומר מתכתי לפצצה בוצעו הפצצות נוספות. בישראל טוענים כי גם מצבור סודי שכלל כ-400 קילוגרם של אורניום מועשר ברמה גבוהה נקבר תחת ההריסות.
גם אם איראן מחזיקה במחסנים נוספים של חומר בקיע, מדגישים בישראל, קשה לראות כיצד ניתן יהיה לעשות בו שימוש רלוונטי, למשל לבנות עימו פצצה מלוכלכת שתפיץ קרינה אך לא תתפוצץ בעוצמה גרעינית - לא יהיה בכך הישג אסטרטגי.
אחד ההישגים הצבאיים המובהקים של ישראל היה השגת עליונות אווירית מוחלטת תוך יומיים שאפשרה השמדה של כמחצית מ-3,000 הטילים הבליסטיים שברשות איראן ולמעלה מ-80 אחוז ממשגריהם. לפי מידע ישראלי, איראן תכננה להרחיב את הארסנל שלה ל-8,000 טילים ואלמלא תקיפה מיידית הנזק האפשרי לישראל היה גדול בהרבה. עם זאת, נרשמה הפתעה לא נעימה: לאיראן היה מלאי מוצק יותר מהמשוער של טילים על דלק מוצק, שקשה הרבה יותר ליירט לאחר שיגורם.
התקיפות לא התמקדו רק ביעדים גרעיניים מובהקים: גם תשתיות תומכות מעבדות מתקני ניסוי מרכזי פיקוד ומשרדי תכנון נהרסו לחלוטין. ההערכה במערכת הביטחון הישראלית היא כי גם אם יתגבש באיראן רצון מחודש להשגת נשק גרעיני, הדרך לשיקום מלאה של כלל המרכיבים תהיה ארוכה יקרה ומסובכת פי כמה.
עכשיו לאחר שהעשן מתפזר, ניצב ממשל טראמפ בפני דילמה חדשה: האם לנסות למסגר מחדש את סוגיית הגרעין בהסכם חדש שימנע מאיראן את השיקום. לפי מקורות אמריקאים, טהרן סירבה עד כה להצעה לכלול איסור מוחלט על העשרה, מה שעלול להפוך את השאלה לתיאורטית בלבד.
בינתיים ארצות הברית וישראל מייחלות לכך שאיראן תישאר חתומה על אמנת האי הפצה - NPT - שתאפשר פיקוח בינלאומי באמצעות סוכנות האנרגיה האטומית. אבל נכון לעכשיו, ולפי כל הסימנים גם לעתיד הנראה לעין אין הרבה מה לפקח רוב המתקנים אינם אלא הריסות ואבק.
0 תגובות