בעקבות דיונים גוברים בנוגע להסדרים האפשריים לאחר סיום הלחימה באוקראינה, מציעה ממשלת סין לשלוח כוחות שמירת שלום (UN) בהנחיית האו"ם - בתנאי שתושג הפסקת אש. ההצעה מתקבלת בזהירות ואף בחשדנות ברחבי אירופה. חלק מהדיפלומטים האירופים רואים בהצעה פתח להשתתפות של מדינות נוספות מהדרום הגלובלי, מה שעשוי לרכך את ההתנגדות הרוסית. אחרים מודאגים מסיכון לריגול ועליונות סינית בשטח שהכריע לטובת מוסקבה בעבר, ומסבירים שספק אם סין תעמוד באמת בנייטרליות הנדרשת.
לצד ההתלבטות ביבשת, נשיא אוקראינה, ולודימיר זלנסקי, מתנגד בתוקף לאפשרות שסין תישא בתפקיד ערבות ביטחונית, ומסביר כי המדינה לא תמכה באוקראינה בראשית המלחמה ואף סייעה טכנולוגית לרוסיה. "אנו זקוקים לערבויות ממדינות שמוכנות באמת לסייע לנו," הצהיר זלנסקי לאחרונה, וסגר את הדלת בפני השתתפות בייג'ין במנגנוני הביטחון העתידיים.
בתוך כך, אגף מרכזי של דיונים בינלאומיים נסוב סביב מסגרת ביטחון מושלבת, תחת הנהגת בריטניה, גרמניה וצרפת, ובה שלושים שותפות שמביעות נכונות להבטיח את שלומה של אוקראינה. הנשיא לשעבר דונלד טראמפ ציין שהשתתפות אמריקאית תישקל רק אם אירופה תוביל, והוציא מכלל אפשרות שליחת חיילים אמריקאים לשטח.
הצעת סין מסמנת שינוי במדיניותה: עד מרץ האחרון הביעה בייג'ין התנגדות להשתתפות "בקואליציה" של המעוניינים לשלוח כוחות לשמירת השלום האיזורי. רוסיה דורשת שמנגנון הערבויות יכלול את סין, ארה"ב, צרפת ובריטניה - על בסיס שוויוני.
המהלך מדגיש את מציאות הדיפלומטיה במזרח אירופה: ביטחון הוא עניין גלובלי, אך גם כן נרחב למחלוקות, חוסר אמון והצבת גבולות חדשים.
0 תגובות