במהלך סיור בשוק בשכונת בלוויל ההומה בפריז, ניתן לראות את גרגורי מורו, סגן ראש העיר ברובע ה-11, כשעל כתפו יושב עכברוש מחמד בעל שם: "פלום". מורו, פוליטיקאי מקומי, יצא למסע במטרה ליישר את ההדורים בין תושבי פריז לבין שותפיהם הלא-אהובים לעיר. יש לציין כי מספר העכברושים עולה באופן ניכר על שני מיליון התושבים האנושיים של פריז הפנימית.
מורו, שהוא חבר במפלגת זכויות בעלי החיים (PA), פועל לשנות את התדמית השלילית שיש לעכברושים במשך מאות שנים, שנובעת, בין היתר, מכך שהפיצו את המגפה במאה ה-14. הוא טוען כי כיום תפקידם בהעברת מחלות הוא זניח, למעט אולי לפטוספירוזיס, שהיא מחלה המתרחשת בעיקר באזורים כפריים. מורו מדגיש כי המכרסמים תורמים לעיר באופן מהותי: הם אוכלים כ-100 טון פסולת בפריז מדי יום, ובכך מסייעים במניעת סתימות במערכת הביוב העירונית.
כשעולה טענה לגבי ריבוי העכברושים בגני שעשועים ובפארקים, מורו מודה בצורך בבקרה, אך דוחה את הרעל המסורתי. לטענתו, רעלים אלו הם אכזריים ובסופו של דבר לא יעילים, כיוון שהמכרסמים מפתחים חסינות. הפתרון ההגיוני יותר, לדעתו, הוא לצמצם את השארת פסולת המזון ברחובות – בעיה נפוצה בפריז, במיוחד סביב דוכני מזון מהיר. "אם העכברושים לא ימצאו אוכל, הם לא יתרבו כל כך", הוא מסביר.
הגישה המפייסת של מורו נתקלת בהתנגדות עזה, בעיקר מצד ג'ופרוי בולאר, ראש רובע במערב פריז, הנחשב ל"שונא המכרסמים" הבכיר בבירה. בולאר, אשר הוזמן לוועידת העכברושים העירונית הלאומית בניו יורק בשנה שעברה, מצהיר כי "כל מי שטוען שעלינו להתקיים יחד עם עכברושים חי בעולם פנטזיה".
הוא מזהיר כי כל הפחתה במאבק "תאיים על בריאות הציבור". בולאר, מצידו, התקין מלכודות מתוחכמות בעלות של 800 אירו (940 דולר) כל אחת, המושכות והורגות את העכברושים באמצעות מנגנון הנשלט על ידי אפליקציה. בעוד שמלכודות אלו הורגות רק כ-800 עכברושים בשנה (חלק זעיר מהאוכלוסייה), בולאר טוען כי ירידה בדיווחים על צפייה בעכברושים מרמזת כי גישתו עובדת.
ואם חסר לצרפת בעיות, אז הקרב האידיאולוגי בפריז על עתיד העכברושים הוא כנראה החלש והפחות מאיים.
|מקורות וקרדיט: ערוץ החדשות France 24
0 תגובות