ככל שהחורף מחריף ברצועת עזה, משפחות עקורות יוצאות מדי יום אל שרידי בתים שנהרסו - כדי לעקור מוטות ברזל מהקירות.
לפי סיפור שהובא ב'רויטרס' שנועד לבטא את קשייהם של העזתים בתום המלחמה, מתברר שהפלסטינים מצאו להם תעסוקה חדשה תחת הנהגת חמאס שחזרה לרחובות.
לפי התיאור, את הברזל הם מנצלים כדי לתמוך באוהליהם הרעועים או מוכרים אותו כ"דרך יחידה להתפרנס".
חילוץ הברזל מתבצע באמצעות כלי יד פשוטים – אתים, מכושים ופטישים. תושבים עקורים מבלים שבוע ואף שבוע וחצי בעקירת מוטות מתכת הכלואים בבטון עבה, עבודה המתקדמת בקצב איטי מאוד.
"אין לי כסף לקנות עץ, כמובן. אז הייתי צריך לחלץ את הברזל הזה מהבית," אמר עזתי אחד ל'רויטרס', בעודו מרכיב אוהל מאולתר באמצעות שני מוטות ברזל. "
הבית עשוי מחמש קומות. אין לנו שום דבר מלבד א-לוהים והבית הזה ששיכן אותנו." הברזלים משמשים את העזתים כמבנים מאולתרים, ברקע הסערה שכבר הציפה רבים מחפציהם של העקורים.
השבוע, טרם התפתחה הסערה 'ביירון', התבטא אחד החזאים בישראל ש"לא יישאר אוהל אחד על תילו בעזה", מתברר שהוא כמעט צדק. בצר להם, פונים העזתים לפתרונות בשיטת "עשה זאת בעצמך".
ויש גם את המחיר: מוט מתכת באורך 10 מטר עולה למשפחות עקורות כ-15 דולר.
אחד מקוצרי הברזל תיאר את תהליך השגת הברזל: "אנחנו עוברים ליד בתים הרוסים ומסכמים עם בעל הבית. הוא נותן לנו בחירה, אם לנקות את הבית תמורת ברזל או לנקות את הבית תמורת כסף. אנחנו אומרים לו שאנחנו רוצים את הברזל ואנחנו מתחילים לשבור אותו."
תוכנית הפיתוח של האו"ם (UNDP) העריכה בנובמבר כי המלחמה הותירה ברצועה 61 מיליון טונות של הריסות. האו"ם ציין כי פינוי הרוב המוחלט של ההריסות עשוי להימשך לא פחות משבע שנים.
גורם ישראלי אמר לרויטרס כי חומרי בנייה נחשבים לפריטים "דו-שימושיים" – לשימוש אזרחי אך עם פוטנציאל לשימוש צבאי – ולא יורשו להיכנס לרצועה מחשש שייעשה בהם שימוש לבניית מנהרות. היתר הכניסה יתאפשר רק בשלב השני של תוכנית השלום בהובלת ארצות הברית, תוכנית שמתמהמהת לאור אי השבתו של החטוף האחרון רני גואילי.
0 תגובות