הכל התחיל מסרטון קצר אחד שהוביל לסערה עולמית. הסרטון, שצבר למעלה מ־4 מיליון צפיות באינסטגרם ועוד מיליונים נוספים בטיקטוק וב-X, מתאר פרסומת כביכול המתוארכת לשנת 2036: עולם שבו רוב העובדים איבדו את פרנסתם לטכנולוגיות חכמות, וכעת מתבקשים לפדל באופני כושר כדי להפיק חשמל למכונות ששמו קץ למקצועותיהם.
במרכז הסרטון עומדות דמויות בינה מלאכותית של ענקי עמק הסיליקון - אילון מאסק, ג’ף בזוס, וסם אלטמן - שהוזקנו דיגיטלית ונראים כאילו הם בעצמם מאמינים ברעיון האבסורדי שהם מציעים: להפוך את בני האדם למקור אנרגיה נקי. “כשהעולם איבד את מקומות העבודה שלו - נותרה לו רק אנרגיה אנושית,” אומר ה"מאסק" הממוחשב בטון קר ושטוח, רגע לפני שהמסך מתמלא בלוגו האוטופי-מבעית: ENERGYM – Powering the Future, One Human at a Time.
מאחורי הוויראליות עומדים שני יוצרים בלגים - הבמאי והמפיק הנריק (האנס) ביוס, בעל ניסיון של יותר מ־20 שנה בפרסום, והמעצב יאן דה לור, שביחד הקימו את AiCandy בשנת 2025. לדבריהם, הרעיון נולד כתגובה צינית לחשש של לקוחות מפני השימוש באנימציה ובינה מלאכותית. “רצינו להראות איך אפשר לייצר אנרגיה ‘נקייה’ - גם אם זה אומר לנצל את האנרגיה האנושית הממשית,” סיפר דה לור בראיון ל־Business Insider.
ההצלחה הפתיעה גם את היוצרים. לאחר שהפרסומת הופצה מחדש באינספור עמודים, היא הגיעה עד לפוליטיקאים אמריקאים - ובהם הסנאטור כריס מרפי, שפרסם את הסרטון באינסטגרם וכתב: “זה כבר לא נשמע כמו פרודיה.” במקביל, סטודיו ההפקות הגרמני The Dor Brothers, המתמחה בווידאו מבוסס בינה מלאכותית עם מאות מיליוני צפיות, הזמין את מקימי AiCandy לשיתוף פעולה.
עם זאת, לצד המחמאות הגיעו גם תלונות. ביוס הביע אכזבה מהתופעה של עמודים המעלים את הסרטון מחדש ללא קרדיט. “הם עושים מזה כסף - ואנחנו נשארים עם העבודה בלבד,” אמר.
אך מאחורי ההומור האפל עומד תזמון מדויק. התחזיות האחרונות של הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה מצביעות על עלייה דרמטית בצריכת החשמל של מרכזי הנתונים: עד שנת 2026 היא צפויה להגיע ליותר מאלף טרה‑ואט‑שעה – כמעט כמו כלל הצריכה של יפן. דלויט מעריכה כי עד 2035 צריכת האנרגיה ממערכות בינה מלאכותית תגדל פי שלושים. ברקע הזה, הפרודיה של AiCandy נראית פתאום פחות כפנטזיה ויותר כהתרעה.
בינתיים, הצמד הבלגי שוקל את צעדיו הבאים ומקבל אינספור הצעות לשיתופי פעולה. אבל יש להם יעד אחד ברור בראש. “אנחנו פשוט מחכים שמאסק בעצמו יכתוב לנו,” מחייך דה לור.
0 תגובות